|
|
המעסיק מלין, ולכן המעסיק ישלם [צילום: אתר הכנסת]
|
|
|
|
|
|
|
כולנו עדים לתופעה שפשתה במגזר הציבורי של עובדי ציבור שאינם עובדי מדינה: הלנת שכר. אין צורך לציין כי עובדים ששכרם מולן, אינם יכולים להתקיים. הם מפגרים בתשלומי המשכנתא, המים, החשמל, המכולת, וצפויים לסנקציות כלכליות קשות: סילוק מביתם במקרה של פיגור בתשלומי המשכנתא, הפסקת האשראי במקרה של "חריגה" ממסגרת המשכורת שהבנק הקצה להם, שלא לדבר על ניתוקי מיים, וחשמל, וחוסר יכולת לרכוש מצרכים בסיסיים. הצעת החוק של ח"כ דב חנין פשוטה אך יעילה: מעתה, המוסד לביטוח לאומי ישלם לעובדי המגזר הציבורי אשר זכו בפסק דין כנגד מעבידיהם שכר מינימום חודשי, ובמקביל, יגבה את השכר מן המעבידים, ממש כפי שהמוסד לביטוח לאומי נוהג במקרים של גבר אשר אינו משלם את מזונותיו לגרושתו. אך התחכום והפשטות אינם מסתיימים כאן: לא זו בלבד שהמוסד לביטוח לאומי יוכל לגבות בדיעבד את הסכומים שהמעביד חב לעובד, הוא יוכל אף לקזז מסכומים שהוא חייב לאותו גוף ציבורי את שכרו של העובד שהולן. זאת ועוד: האוצר, לפי הצעת החוק, יעביר למוסד לביטוח לאומי סכומי כסף ליישום הצעת החוק ובמקביל יוכל לקזז מסכומים שהוא חב לאותם מעבידים ציבוריים, את הסכומים שהעביר למוסד לביטוח לאומי בכדי לכסות על אי התשלום לעובדים.
עיקרון מונע הנזק הטוב ביותר
הצעת חוק זו של ח"כ דב חנין מיישמת עיקרון ידוע בשיטת המשפט שלנו: "עיקרון מונע הנזק הטוב ביותר".
עיקרון זה חל לרוב בדיני הנזיקין וקובע כי החבות הנזיקית תוטל על אותו הצד אשר יכול למנוע את הנזק באופן הטוב ביותר: כך לדוגמא, האחריות לתאונות עבודה תוטל על המעביד אשר לו 'כיס עמוק' ואשר יכול היה, באמצעים סבירים, להתקין אמצעים פשוטים למניעת תאונות עבודה. עיקרון זה קיים גם בדיני החוזים במידה מסויימת: כך לדוגמה 'השתק התרשלות' בדיני החוזים ימנע סעד משפטי מצד שהתרשל ולא נקט אמצעי זהירות אשר יכול היה לנקוט. עיקרון מונע הנזק הטוב ביותר מעודד את הצד שביכולתו למנוע את הנזק בקלות, לעשות כן, באמצעים העומדים לרשותו.
ומה נפקא מינה להצעת החוק של ח"כ דב חנין? בעוד שלעובדים ישנו קושי לגבות שכר ממעסיקיהם, בייחוד כאשר הם מצויים במלכודת קיומית קשה כאשר שכרם מולן (כיצד לדוגמה יגיעו ללשכת ההוצאה לפועל כאשר בהיעדר שכר הם אינם יכולים למלא דלק במכונית ולנסוע ללשכה?), המוסד לביטוח לאומי, כגוף בעל יכולת, יכול לעשות זאת ביתר קלות. אין ספק כי לאחר אי אלו הליכי גבייה שיפעיל המוסד לביטוח לאומי, באם תתקבל הצעת החוק, מעבידים במגזר הציבורי ילמדו שלא להלין שכר, כי זה כואב בכיס. הוא הדין באשר לאוצר: לאוצר, לפי הצעת חוק זו, הסמכות לקזז מאותם גופים ציבוריים שהלינו שכר את השכר שהלינו, ואשר אותו האוצר העביר למל"ל. בהיות האוצר הגוף המתקצב את הגופים שמלינים שכר, יש לו כוח רב כלפיהם, והוא יכול לנופף לעברם ב'חרב המתהפכת' של 'ייבוש' כנגד הלנת שכר, ועל כן מהווה האוצר 'מונע הנזק הטוב ביותר'.
