נשיא בית משפט השלום בירושלים, אמנון כהן, לא ניהל שום רישום או פרוטוקול של הדיון שערך לפני כחודשיים בדלתיים סגורות.
הדיון התקיים בבקשת הפרקליטות, לקבל לידיה את תדפיסי שיחות הטלפון של עיתונאי הארץ - ברוך קרא, לצורך חקירת ההדלפה בעניין החשד, כי ראש הממשלה, אריאל שרון, קיבל שוחד. כך פרסם העיתונאי משה ריינפלד בהארץ.
בפרשה זו נחשפה כידוע עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ, כמי שהדליפה לעיתונאי קרא את המידע. הצו שנתן השופט כהן, איפשר גילוי מקום הימצאו של העיתונאי, בסמוך לפרסום שביצע, ולהשוותו למידע אודות מקום הימצאה של הפרקליטה. גילוי מקום הימצאו היתאפשר, נוכח המידע הרב ששומרות חברות הסלולר, המאפשר לדעת איזו אנטנה בדיוק קלטה שיחות ו/או שמרה על קו פתוח עם הלקוח.
השופט כהן נענה לבקשת פרקליטי עיתון הארץ, עו"ד מיבי מוזר ויובל גנור, לחשוף את תוכן הדיון, אך נמצא, כי לא מצוי שום חומר תיעודי לגבי הדיון שנוהל, כאמור, בדלתיים סגורות.
הטפסים היחידים שנמצאו, הם שמונה טפסי בקשות לקבלת תדפיסי שיחות (כל טופס מיועד לחברת טלפון אחרת - בזק, בזק בינלאומי, קווי זהב, ברק, סלקום, פלאפון, פרטנר ומוטורולה-מירס). חתימת השופט על הטפסים, הופכת אותם לצו, המחייב את החברות למסור מייד את התדפיסים. הנימוק למתן הצו, כפי שמופיע על גבי הטפסים - חשד לשיבוש מהלכי משפט.
הצווים מורים לחברות, למסור כל נתון על שיחות נכנסות ויוצאות של העיתונאי קרא, בתקופה בה אירעה ההדלפה - 12 לנובמבר 2002 עד 20 לינואר 2003. כמו כן מתבקשות החברות למסור את שמות האנשים איתם שוחח העיתונאי. את הנתונים שיאספו יעבד השב"כ, אשר יעביר לצוות החקירה של נושא ההדלפה, רק את הנתונים הרלוונטיים, כך נכתב על גבי הצווים.
על גבי הצווים כתב השופט כהן, הערה אחת בכתב ידו: "נשקלה הפגיעה בפרטיות". את נימוקיו להחלטה לחשוף את התדפיסים, פרסם השופט כהן רק ביום חמישי האחרון. השופט כהן אמר, כי הפרקליטות הציגה לו מסמכים המבססים חשד כלפי העיתונאי ברוך קרא. בנוסף, אמר כי החלטתו מבוססת גם על הפסיקה שקובעת כי החיסיון שעיתונאי זכאי לו אינו מוחלט.
הארץ דיווח, כי בטפסים לא מוזכר שום רמז המקשר את הנושא לעיתונאי קרא, אך השופט כהן אמר, כי נציג הפרקליטות דיווח לו על כך בעל-פה.
בכירים במערכת המשפט אמרו, כי בנושא כה חשוב הנוגע לחיסיון של עיתונאי, היה מקום לנהל פרוטוקול של הדיון. מה גם שחוק סדר הדין הפליל מחייב שופטים לנהל פרוטוקול של כל הליך.
נשיא מועצת העיתונות, פרופ' מרדכי קרמניצר, מגנה את הפרקליטות ואת היועץ המשפטי לממשלה, שפגעו, לגישתו, בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי. לדבריו, הוא היה יכול להבין פעולה כזו רק במקרה והיה מדובר בתיק רצח, וגם אז - רק לאחר שאין דרך אחרת כדי לברר את העבירה.
מזכ"ל מפלגת העבודה, ח"כ אופיר פינס, מתח ביקורת חריפה על המעקב לכאורה אחר קרא. פינס הגיש שאילתה דחופה לשר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, בדרישה להבהיר בפומבי את העובדות וכן את מדיניות משרד המשפטים בנושא זה.
תגובת משרד המשפטים
בהמשך לידיעות בעניין חקירת ההדלפה הרינו להבהיר:
במהלך החקירה בפרשה האמורה לא התקבל מידע וממילא לא נעשה שימוש בכל מידע הנוגע למיקומו הגיאוגרפי של הכתב ברוך קרא או של מעורבים אחרים בחקירה. לידיעות כאילו התקבל מידע מסוג זה במשרד המשפטים אין כל בסיס וחבל שיש גורמים אינטרסנטיים המפיצים אותן.
הבוקר נכתב בעיתון "הארץ" כי לשב"כ ניתנה שהות של מספר שבועות לקבל את התדפיסים בעניינו של מר ברוך קרא ולעבור על כל התדפיסים. ושוב - להד"ם (הצווים ניתנו ע"י ביהמ"ש ביום ב' ה- 13.1.03 ,וצו הביניים בעקבותיו הופסקה חברותו בצוות של איש השב"כ ניתן ב- 15.1.03. נציג השב"כ בצוות עזב בו ביום את הצוות ולא נעשה כל שימוש ביכולות טכניות של השב"כ מתחילת עבודת הצוות ועד לסיום החקירה).
נציין כי במהלך החקירה האמורה נעשו מאמצים רבים לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בחיסיון העיתונאי. עם פתיחת החקירה ועוד בטרם התבקשו הצווים, נערך ביום 10 בינואר 2003, בלשכת היועץ המשפטי לממשלה דיון באשר לחקירה. בסיכום הדיון, נכתב ביום ה-12.1.03, על דעת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה, כי ניתן אישור עקרוני לצוות החקירה לפנות לבית המשפט ולקבל צו לקבלת נתוני ההתקשרות של העיתונאי. נאמר כי בקשת הצוות "תתוחם לפירוט השיחות הרלוונטיות לנושא החקירה שבנדון בלבד" ויועברו אליו "רק הפרטים על אודות השיחות הללו". עוד הודגש כי "החקירה עוסקת בהדלפת מסמך מסוים וככל שיעלו במהלך החקירה עניינים אחרים שאינם קשורים, אף לא בעקיפין לנושא זה – לא יעסוק בכך הצוות".
הצוות אכן קיבל באמצעות בית המשפט את הצווים האמורים, כפי שנעשה בחקירות אחרות, במעמד צד אחד. בדיון הודגש במפורש בפני כבוד השופט כי מדובר בעיתונאי והיתה התייחסות לעניין החיסיון העיתונאי והפגיעה בפרטיותו. בסיכומו של דבר השופט שוכנע בצדקת הבקשה והוציא את הצווים.
הפלטים האמורים לא הועברו מעולם לידי צוות החקירה. ביוזמת הצוות, וכדי למזער למינימום את הפגיעה בחיסיון העיתונאי, הועברו הפלטים לניתוח, במעטפות סגורות, אך ורק לשתי עובדות הערכה מצוות מודיעין של המחלקה לחקירת שוטרים, אשר העבירו לידיעת אנשי הצוות החוקר אך ורק את פרטי השיחות הרלוונטיות לחקירה.
חבל שיש כעת מי שמנסים בכוח לייחס לצוות החקירה מעשים ופעולות שאין להם כל בסיס, במטרה אחת ויחידה והיא להכפיש.
