הפרקליטות דורשת "פיקוח אפקטיבי" על האם החשודה בהרעבת בנה בן 3.5 וכן דורשת להורות כבר עתה לערוך לה תסקיר מעצר. הפרקליטות הגישה (יום א', 9.8.09) ערר על ההחלטה של בית משפט המחוזי בירושלים מיום ו' "להקפיא" לשבועיים את המצב, קרי את תנאי מעצר הבית של האם החשודה בהרעבת בנה. השופט רפאל יעקובי קבע כי בטרם ייערך דיון בתנאי שחרור האם, החמרתם כדרישת הפרקליטות, או ביטול המעצר, כדרישת בא-כוח האם עו"ד דוד הלוי, יש לאפשר להגנה ללמוד את חומר הראיות. לפיכך קבע דיון בתנאי השחרור ב-23.8.09.

כאמור הפרקליטות הגישה ערר על ההחלטה בטענה כי התנאים אותם אישר בית המשפט אינם מאפשרים פיקוח אפקטיבי של רשויות הרווחה על הנעשה בבית האם החשודה, וממילא "מעמידים את הילדים בסיכון רב".

בערר נטען בין היתר כי ד"ר וייל, הפסיכיאטר שקבע כי מהאם לא נשקפת סכנה לילדיה, כתב לאחר חוות דעת זו, מכתב שבו הבהיר כי "בכותבו את חוות הדעת לא ראה עצמו כמי שמונה על-ידי בית המשפט , ובלחץ הזמנים לא בחן כל חומר רפואי או חקירתי לכן בדיעבד הגיע למסקנה כי ברצונו להסתייג מן המשפט 'להערכתי המקצועית תוכל הנבדקת להמשיך בביצוע תפקידי הורות כלפי ילדיה כולל ח' ללא כל סכנה, באשר לא היו בידו הכלים והזמן הדרושים לצורך קביעה שכזו".

על כך יש לטענת הפרקליטות להוסיף את כתב האישום שהוגש נגד האם והמייחס לה "מעשי התעללות חמורים בבנה ח'. בידי המדינה ראיות לכאורה להוכחת האישומים ובנוסף ישנו בחומר אינדיקציה לפגיעה של האם גם בילדיה האחרים". הפרקליטות טוענת עוד כי אינדיקציות אלו "אינן מהוות ראיות מספיקות להרשעה בפלילים ולכן אינן מיוחסות לאם בכתב האישום עבירות הנוגעות לילדים אחרים, ואולם לצורך הוכחת מסוכנותה של האם הן בעלות משמעות רבה ויש ליתן להם משקל של ממש".

הפרקליטות מדגישה בערר כי תנאי השחרור אינם מאפשרים פיקוח אפקטיבי על הנעשה בבית האם בו שוהה היא עם ילדיה וכי "החשש לילדים שאחד מהם פעוט כבן שנתיים , מחייב מעורבות ופיקוח של אנשי מקצוע". הפרקליטות חושפת כי לשכת הרווחה "הפסיקה את הטיפול באם ובמשפחתה על-רקע איומים ואלימות שננקטו נגדה ואף המשטרה התקשתה עד מאד להגיע לביתה של האם לצורך זימונה לדיונים".

יש לטענת הפרקליטות לערוך תסקיר מעצר ללא דיחוי "על-רקע מסוכנותה הרבה של האם לילדיה" וכי "אין מקום לדחות הוראה זו בשבועיים נוספים".