נשים המחזיקות בעמדות ניהול סובלות יותר מאחרים מהטרדות מיניות במקום עבודתן. כך קובע מחקר בקנה מידה רחב שבדק נושא של הטרדות מיניות במקומות עבודה.
המחקר, שהוצג בכינוס השנתי ה-104 של האיגוד הסוציולוגי האמריקני, מגלה כי קרוב ל-50% מהנשים הנמצאות בתפקידי ניהול, אך רק שליש מהנשים שאינן מנהלות, דיווחו על הטרדות מיניות במקום העבודה. במודלים שמרניים יותר, עם בקרה סטטיסטית מחמירה, נשים בתפקידי ניהול היו בסבירות גבוהה ב-137% לסבול מהטרדות מיניות בהשוואה לנשים שלא החזיקו במשרות כאלו. למרות שמעמד ניהולי העלה את הסבירות להטרדה מינית בקרב נשים, הוא לא השפיע בצורה משמעותית על הסבירות להטרדה מינית בקרב גברים.
עניין של שליטה
המחקר מספק את הראיות המוצקות ביותר עד כה התומכות בתיאוריה כי הטרדות מיניות נובעות למעשה פחות מתשוקה מינית ויותר מרצון לשליטה. עמיתים לעבודה, לקוחות ומנהלים גברים משתמשים בהטרדות המיניות כדי לפגוע למעשה בכוחן של הנשים.
החוקרים בדקו נתונים ממחקר בשם "2003 and 2004 waves of the Youth Development Study", מחקר שנעשה בקרב מתבגרים שהחל בשנת 1988 עם מדגם של 1,010 תלמידי כיתות ט' מבית ספר מחוזי במינסוטה ונמשך כמעט עד היום. המשתתפים היו בני 30-29 במהלך השנים 2003 ו-2004. לניתוח הנתונים נוספו ראיונות שהתקיימו עם המשתתפים.
החוקרים גילו, כי בנוסף למעמד במקום העבודה, הביטוי המגדרי היה סמן משמעותי יותר להטרדות מיניות. גברים שדיווחו על רמות גבוהות יותר של נשיות נטו יותר מאחרים לחוות הטרדה מינית מאשר גברים פחות נשיים. גברים נשיים יותר היו גם בסיכון גבוה יותר לסבול מצורות חמורות ורבות של הטרדות מיניות (כמו גם נשים בעמדות ניהול).
ניתוח נתונים נפרד, שבחן את תפיסת הנטייה המינית ואת הדיווח העצמי של המשתתפים על נטייתם המינית, גילה כי משתתפים שדיווחו על כך שנתפסו על-ידי אחרים כמי שאינם הטרוסקסואליים או שראו עצמם כמי שאינם הטרוסקסואלים (הומוסקסואלים, לסביות, דו-מיניים, כאלו שלא היו בטוחים בנטייתם המינית) היו בסבירות גבוהה כמעט פי שניים לסבול מהטרדות מיניות.
החוקרים גילו גם כי אלו שדיווחו על הטרדות מיניות בשנה הראשונה (2003) היו בסבירות גבוהה פי 6.5 לסבול מהטרדות מיניות בשנה שלאחר מכן. התרחיש השכיח ביותר עליו דיווחו משתתפי המחקר כלל גברים שהטרידו מינית ונשים שהיו הקורבנות להטרדה, גברים שהטרידו גברים אחרים היו התרחיש השני בשכיחותו.
