דיוויד מאמט יעשה צדק עם אנה פרנק

ברגע הראשון החיבור נשמע הזוי: שאולפני דיסני, מעונם של מיקי העכבר ודונלד הברווז, יפיקו גרסה קולנועית חדשה של "יומנה של אנה פרנק". לכך נוספת גם הידיעה שדייוויד מאמט, אחד המחזאים החשובים והייחודיים ביותר של אמריקה זה כמה עשורים, שביים גם כמה סרטים מעניינים ("שם המשחק", "העוקץ הספרדי" ועוד) יביים את הסרט עבור דיסני, שלא נודעו עד כה כמי שבוחרים בבמאים יוצאי דופן כדי לביים את מוצריהם המעוצבים היטב, בין אם הם סרטים מצוירים - או לא.

אבל במחשבה שנייה - למה לא, בעצם? סיפורה של אנה פרנק אוצר בתוכו רבים מהמאפיינים העלילתיים האהודים על קברניטי דיסני מאז ומתמיד: הוא מציג את סיפורה של מתבגרת; הוא עוסק בכוחו המלכד של התא המשפחתי, יש בו יסודות רומנטיים - אהבה ראשונה - וסנטימנטליים, והוא מתאר את ניצחון הרוח האנושית על אכזריותו של האדם (ואכזריות היוותה מאז ומתמיד מרכיב בסרטיה של חברת דיסני; זוכרים את אמא של במבי?).

ומאמט? אין בחירה טובה מזו מלהעניק לגרסה החדשה את הנופך המכובד והיוקרתי שחברת דיסני כנראה שואפת לו בהחלטתה להפיק את הסרט. מאמט התעסק כבר בעבר בנושאים יהודיים (בין השאר בסרטו "מחלק רצח" מ-1991 שתיאר חקירת רצח בקהילה היהודית החרדית בניו-יורק); ובסרטו "הכבוד של וינסלו" מ-1999, שהיה גרסה קולנועית שנייה של מחזהו של טרנס ראטיגן הבריטי, הוכיח שהוא מסוגל לחרוג מהסביבה האמריקנית התוקפנית שבה ממוקמים מרבית מחזותיו וסרטיו, וליצור עיבוד אישי, נבון ואלגנטי לטקסט בעל אופי מוכר ומסורתי.

ההכרזה שמאמט מתכוון בגרסתו ל"יומנה של אנה פרנק" ליצור שילוב בין המחזה המצליח של פרנסס גודריץ' ואלברט האקט, שעליו הבמאי ג'ורג' סטיוונס ביסס את סרטו מ-1959, שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר - וזכה בשלושה - ליומן עצמו מעוררת לפיכך סקרנות רבה. אחד המרכיבים העיקריים שמאפיינים את יצירתו של מאמט הוא הדיאלוגים שלו, שהם בעלי מהות, סגנון וקצב שייחודיים לו (הם אפילו זכו לכינוי "מאמטספיק"). מעניין יהיה לשמוע איך מאמט ישלב אותם דיאלוגים אל תוך מקום המחבוא באמסטרדם שבו מתנהל סיפורה של אנה פרנק ונכתב יומנה.

מעניין גם מי תיבחר לגלם את דמותה של אנה. על הבמה, בהפקה המקורית של המחזה, גילמה אותה סוזן סטרסברג, בתו של הבמאי והמורה למשחק הידוע לי סטרסברג, והוחלפה מאוחר יותר בשחקנית הישראלית דינה דורון. עבור הגרסה הקולנועית הראשונה ניהלה חברת פוקס המאה העשרים, שהפיקה את הסרט, מסע חיפושים בינלאומי אחר שחקנית צעירה ובלתי מוכרת. היא ספגה ביקורת קשה כאשר בחירתה נפלה לבסוף על מילי פרקינס בת ה-21, שלא רק הייתה דוגמנית בעברה - אלא גם לא יהודייה. בגרסה טלוויזיונית של היומן והמחזה, שהופקה ב-1980, גילמה את אנה מליסה גילברט, שזכורה בעיקר מהופעתה בסדרה "בית קטן בערבה".