בסוף-השבוע שעבר הזדעזעה המדינה לאחר שחלקי גופה נמצאו בנחל אלכסנדר. כוחות משטרה, מתנבי מתמי"ד של מג"ב, משמר אזרחי ומתנדבים רבים סרקו את אזור הנחל במטרה למצוא ראיות נוספות, שיסייעו בפתרון התעלומה. שלושה מחפשים - עפרה ברק, גיל רון וחיים קדוש, אזרחים פעילים המתנדבים במסגרת מתמי"די מג"ב בעמק חפר - מצאו בחיפושיהם דווקא צבה רכה שנראה היה שהיא במצוקה.
השלושה עצרו לחפש את מקור הבעיה וזיהו ענף צף בעל "רצונות" משלו, שעלה וירד במימי הנחל. כשהתקרבו המתמי"דים לבחון את העניין הם זיהו כי הענף מחובר לחוט דיג וחוט הדיג - לצבה... המתנדבים הזעיקו מייד את אנשי רשות הטבע והגנים, ואכן לאחר מספר דקות הגיע למקום ה"צב-בולנס" של המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, שהעביר את הצב לטיפול.
במרכז ההצלה לצבי הים, המורגל בטיפול בצבי ים בדרך כלל, קיבלה הצבה הרכה טיפול תומך, שלאחריו הועברה למרפאת כל-חי ברחובות לטיפול רפואי. במרפאת כל-חי אובחנה וטופלה על-ידי צוות וטרינרים מומחים - ד"ר צחי אייזנברג, ד"ר עדין שווימר וד"ר יעל גרונדלנד. במהלך הטיפול הורדמה הצבה וכך הצליחו הרופאים להסיר את הקרס שנמצא בגרונה. הצבה קיבלה את הכינוי 'עופרה' בזכות עופרה ברק - אחת ממציליה. הבוקר נפגשו עופרה ו-'עופרה' שוב, כאשר 'עופרה' הצבה הרכה שוחררה חזרה הביתה, לנחל אלכסנדר, על-ידי אותו צוות מתנדבי מתמי"ד מג"ב אשר הצילו אותה.
יניב לוי, מנהל מרכז ההצלה לצבי ים של רשות הטבע והגנים, סיפר כי עופרה כנראה ניצודה כשבוע-שבועיים קודם לכן על-ידי דייגים לא חוקיים שדגו בנחל אלכסנדר, כאשר החשד העיקרי הוא שמדובר בחלק מתופעת הציד הלא חוקי המתבצע על-ידי עובדים מתאילנד. "למזלה של הצבה הענף ככל הנראה נשבר, ומזלה המשיך לשחק לה, שכן אם לא הייתה נמצאת ומובאת לטיפול היא הייתה מוצאת את מותה, והכל כתוצאה מהתנהגות של דייגים חסרי לב", אמר.
עוד הוסיף כי הצבים הרכים הינם מין שמוגדר בסכנת הכחדה קריטית בעולם. הצב הרך מגיע במקור מהנילוס, ומאחר שהוא מסוגל לחיות חודשים גם בים, התרחשה במהלך האבולוציה נדידה של המין לכל נחלי החוף במזרח הים התיכון, אלא שסקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי מין זה הוכחד לחלוטין במצרים, בסוריה ובלבנון. קיימות אוכלוסיות בטורקיה ובישראל בלבד. בישראל מבצעת רשות הטבע והגנים במהלך השנים האחרונות השבה של מאות צבים צעירים, שבקעו בשמורת החולה, אל נחלי החוף השונים, וזאת לצד העתקה של קיני ביצים משמורת החולה לנחלי החוף. בשנות ה-50' העביר הזואולוג פרופ' היינריך מנדלסון צבים רכים מנחל אלכסנדר לשמורת החולה כפרויקט שימור של מין זה.
"היום אנו יודעים כי העברת צבים רכים לשמורת החולה שאינה מחוברת לנחלי חוף הייתה טעות, מאחר שאוכלוסיית הצבים הרכים הגדולה שהתפתחה שם פוגעת במינם אחרים, שלהם שמורת החולה היא ביתם הטבעי", הסביר.
