היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מנע מלשכת עורכי הדין לשלוח נציג מטעמה ללשכת עורכי הדין הבינלאומית. היועץ המשפטי התערב, בעקבות פנייתו של עורך הדין יראון פסטינגר, אופוזיציונר של ראש הלשכה, אשר טוען כי צעד כזה עשוי היה להתפרש כהסכמה משתמעת של ישראל לקיומו של בית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה.
מדובר בבית דין שישראל חוששת מאוד מסמכויותיו, ומניצול פוליטי אפשרי על-ידי מדינות - בדומה לנעשה בבלגיה כלפי בכירים ישראלים.
אמנת בית הדין הבינלאומי קובעת, כי בית דין זה רשאי להעמיד לדין אזרחי מדינות החתומות או מבצעי עבירות בשטחיהן. לפיכך, להתנגדות הישראלית יש משמעות רבה לעניין מניעת ההעמדה לדין של אזרחי המדינה - חייליה ואנשי ביטחון אחרים.
ביום 11.3.03 פעל ראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן, למנות את עורך הדין קנת מן ללשכת עורכי הדין לעניינים פליליים. מדובר בלשכה הנמצאת ליד בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בהאג. קנת מן הוא מקימה של הסנגוריה הציבורית בישראל, והיה נציג לשכת עורכי הדין בישיבות ההקמה של הלשכה הפלילית הבינלאומית.
כהן והלשכה פנו לקבלת אישור של מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עירית קאהן. זו אישרה בשיחה טלפונית את המינוי. לאחר מכן, בעקבות פנייתו של עורך הדין יראון פסטינגר, היא הודיעה שהנסיעה אינה מאושרת, בשל התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה. התנגדות זו סיכלה את המינוי.
עו"ד פסטינגר פנה לראש הממשלה במכתב. במכתב הוא מאשים את ראש הלשכה, עורך הדין שלמה כהן: "למרבה הצער, ראש הלשכה, כבר גרם בעבר נזק לעניינים הרגישים ביותר למדינה, בנתנו יד 'להחלטת לשכה', כביכול, שלא היתה ולא נבראה, שהכריזה על מדיניות הסיכול הממוקד כפשע מלחמה, וקראה לחיילי צה"ל לסרב פקודה".
פסטינגר מתייחס לחשש לפיו השתתפות בלשכת עורכי הדין הצמודה לבית הדין הבינלאומי בהאג עשויה להיתפס כהסכמה, אפילו בעקיפין, למעמדו של בית הדין הבינלאומי בהאג. "אין צורך לומר כי בניגוד למצב במקומות אחרים בעולם, לשכת עורכי הדין הינה גוף סטטוטורי, אשר החלטותיו עלולות להיתפס כעמדה של מוסד רשמי במדינת ישראל".
במכתב שהפנה, שלמה כהן, קודם להכרעה בנושא, לראש הממשלה, שר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, הוא אומר כי הלשכה המוקמת אינה קשורה לבית הדין הפלילי הבינלאומי. בהמשך המכתב הוא מגדיר את מכתבו של עורך דין פסטינגר כ-"חסר כל קשר למציאות, ולא בפעם הראשונה".
