בני משפחתו של יהודה כץ, חייל הנעדר מהקרב בסולטן יעקב, יקבלו פיצוי בגובה 60 אלף שקלים. זאת לאחר שבית משפט קבע כי ההליך שקיים הרב הצבאי הראשי דאז, הרב ישראל וייס, לצורך הכרזתו כחלל שמקום קבורתו לא נודע, נעשה תוך התרשלות.

מדובר בפרשה משנת 2004, כשהרב וייס ביקש לקבוע מבחינה הלכתית, באמצעות בית דין שהוקם לצורך כך, את מעמדם של הנעדרים מהקרב סולטן יעקב, זכריה באומל ויהודה כץ. וייס קבע כי בהתאם לחומרי חקירה שהגיעו אליו כץ אינו בחיים ויש להכריז עליו כחלל שמקום קבורתו לא נודע. המשפחה הוציאה צו מניעה בבית משפט העליון נגד ההכרזה. במקביל לקתה אמו של כץ, שרה, בשבץ מוחי. המשפחה טענה כי כץ ניזוקה בבריאותה עקב הלחץ הנפשי שגרמה כוונת וייס להכריז על בנה חלל.

הליך ההכרזה הופסק מטעמים הומניטריים אך המשפחה הגישה תביעה בשל נזקיה הבריאותיים של האם.

כאמור, בית המשפט פסק כי למשפחה מגיעים פיצוים בגובה של 60 אלף שקלים. זאת בשל העובדה כי ההחלטה של הרב וייס התקבלה ללא מתן זכות טיעון למשפחה. השופט יוסף שפירא כתב כי "שיתוף המשפחות בתהליך נדרש בשני מובנים. במובן אחד זכות הטיעון והעיון מגיעה להם מכוח הכלל כי לאזרח זכות לומר את דברו טרם קביעת החלטה שלטונית שיש בה בכדי לשנות לרעה את מצבו. בענייננו החלטת הרב הצבאי הראשי מקצה משאבים הנוגעים לגורל יקירם, ולכן החלטה שכזו עלולה לפגוע במשפחה. במובן אחר, התייעצות במשפחה עשויה להעלות ראיות ועדויות שעלולות לשפוך אור על קורותיו של יהודה".

השופט הדגיש כי גם אם אין צורך לשמוע את המשפחה באופן ישיר ומקיף "כפי שיטתו של הרב וייס", הרי שהתועלת ממתן זכות עיון טיעון גדולה "בהינתן שמתן זכות כזו למשפחה אינו כרוך בעלות גבוהה מתועלת הענקת זכות זו למשפחה, על המדינה להעניק למשפחה את זכות העיון והטיעון אף כפועל יוצא של דיני הנזיקין ומחובתה הכללית שלא לנהוג ברשלנות כלפי אזרחיה". לדבריו, "סמכותו המנהלית של הרב וייס, אינה יכולה לגבור על זכות זו המוקנית למשפחה". לפיכך, קבע השופט, "אי מתן זכות עיון וטיעון למשפחה כץ מהווה התרשלות".

השופט ציין כי התרשם שהצוות החוקר השקיע משאבים ומאמצים בניסיון לברר מה עלה בגורלו של כץ "לא נותר איפוא ספק כי אין אחד בעוסקים בעניינו של יהודה מטעם צה"ל, החל בצוות החקירה וכלה ברב הצבאי הראשי, שניסה לגרום צער נוסף למשפחתו של יהודה. למרבה הצער העניינים התגלגלו כפי שהתגלגלו. סבור אני כי היה על הצבא להעניק למשפחתו של יהודה את זכות הטיעון עובר להכרזה".

"כואב אני את כאבה של משפחת כץ יחד עם מדינת ישראל כולה", כתב עוד השופט, "אך לפי המימצאים שבידי המדינה, מסכים אני עימה כי כל שניתן היה להעשות, נעשה. אף על-פי כן, אם יגיע מידע חדש ומאין המורה על כך שיהודה אף על-פי כן, נמצא בין החיים, מקום של 'הרוג' ה'בא ברגליו', בטוח אני כי המדינה תעשה כל מאמץ כדי להחזירו. מחיר כבד שולם בעבר ומשלמים בהווה עם ישראל, המשפחות השכולות ומשפחות הנעדרים למען חירות ישראל ותקומת המדינה".

בית המשפט הורה כאמור לשלם למשפחת כץ 60 אלף שקלים בתוספת שכר טירחת עורכי דינה של המשפחה, עוה"ד שרים ושריד - 20 אלף שקלים.