כיצד פגשתי את המטורף אחמדינג'אד

בכתבה של הניו-יורק דיילי ניוז, תחת הכותרת "כיצד בחורה יהודייה טובה פגשה את האירני המטורף מחמוד אחמדינג'אד" מספרת (יום ו', 2.10.09) אופלי נמייץ', סטודנטית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, כיצד הוזמנה לקבלת פנים מיוחדת באומות המאוחדות לכבוד הנשיא האירני, וכיצד לאחר התלבטות, נענתה לבקשה.

"הייתי שרויה בקונפליקט. כבחורה יהודייה טובה שמשפחתה חיה בישראל ושדודה הוא ניצול אושוויץ, האם באמת רציתי לפגוש באדם שקורא להשמדתה של ישראל ואשר מכחיש את קיומה של השואה? היו לי כמה סיבות להיענות, קודם... האם סירובי ישפיע בכלל על אחמדינג'אד?... ושנית, כסטודנטית ליחסים בינלאומיים, אי-אפשר שלא אהיה מסוגלת להניח את רגשותי בצד..."

אופלי מספרת כיצד הסטודנטים שהוזמנו קיבלו יחס של "נסיכים ונסיכות" - בניגוד בולט ל-6,400 הסטודנטים האירניים שמחו נגד בחירתו המחודשת של נשיאם. אחמדינג'אד הוא "איש תקשורת מצוין", כותבת אופלי. "[הוא] יודע כיצד להישאר שלוו ובעל הליכות כשהוא פונה לקבוצה. אבל הוא גם יודע כיצד להפיץ את דעותיו הקיצוניות".

כאשר פרופסור שאל אותו על אודות השואה, נראה היה שתשובותיו הוכנו מראש ונהגו בקור רוח. הוא הפך את השאלה על-פיה כאשר שאל, מדוע המדענים שחקרו את השואה נאסרו באירופה. לאחר מכן המשיך לבטא את דעותיו חסרות השחר וההיגיון על השואה.

"לפני הפגישה", ממשיכה הסטודנטית, "האמנתי שאחמדינג'אד הוא אדם אכזרי. אבל ממבט ראשון, לא היה שום דבר אכזרי בו. יש לו משפחה. הוא מחייך. הוא מדען. בגלל כל הדברים הללו, אל לנו לשכוח לעולם שמאחורי מה שעשוי להתפרש כגישה שרמנטית, נמצא אדם מסוכן עם אידיאולוגיה קטלנית".

"אולי זה עובד באירן, אבל כאן בארצות הברית, איננו קונים את העמדת הפנים הזו", מסכמת.