למעלה מ-1000 אנשים כיבדו היום (שלישי) את מוני פנאן בדרכו האחרונה. מאות חברים ואנשים מעולם הכדורסל והספורט הישראלי הגיעו לבית העלמין בקרית שאול כדי לחלוק כבוד אחרון למנהל המיתולוגי של מכבי ת"א בדרכו האחרונה.
כבר בשעות הצהריים המוקדמות נראתה נהירת מאות אנשים לבית העלמין, חלקם לבושים בצהוב. בין האנשים שהגיעו מעולם הכדורסל היו אפי בירנבוים, שמלוק מחרובסקי, מיקי ברקוביץ', יותם הלפרין, דורון ג'מצ'י, צביקה שרף, נדב הנפלד ועודד קטש. ללוויה הגיעו גם שחקני מכבי ת"א לשעבר - ניקולה וויצ'יץ', שנראה נרגש במיוחד, יותם הלפרין ושרונאס יאסיקביצ'יוס, שנחתו בארץ לפנות בוקר. אודי ושי רקנאטי ייצגו את מכבי ת"א, שנמצאת במסע משחקים בארה"ב. הצהובים רצו להטיס מספר נציגים ללוויה, אבל בשל בעיות טכניות הדבר לא התאפשר.
"אלוהים נתן לי את הזכות להיות בצד שלך. דבר אחד אני מצטער: שלא הספקתי לעשות לך נכדים", אמר רגב פנאן, בנו של מוני ז"ל, בהספד שנשא כשהוא נחנק מדמעות.
"אני לא כועס עליך", הוסיף רגב, "אני רק מתגעגע אליך נורא. הלכת אחרי שדאגת לכולם. גודס מאמן גדול, לצביקה יש נכדים, עזר הקים משפחה לתפארת, יותם התחתן, אליקו עובד כמו חמור, שאראס משוגע תמיד, עמרי ב-NBA, אנתוני מצליח ולירון חיה כמו שצריך".
"ואני מציק לאישתי בדיוק כמו שאתה הצקת לאמא, מתעצבן ונרגע תוך שנייה. בקיצור: אני מוני קטן, וגאה כשאומרים לי שאני כזה. אלוהים נתן לי את הזכות להיות בן שלך ושחקן שלך. הג'ינג'י הטמפרמנט שהולך עם הכול עד הסוף. על דבר אחד אני מצטער, שלא הבאתי לך נכדים. ביי בובל'ה".
אחד מבני משפחת פנאן נשא גם הוא הספד בו אמר: "במשך משחקים שלמים הידיים שלך היו למעלה, היית צועק בכזה קול שעשרת אלפים צופים בידיים אליהו היו שומעים אותך כאילו היית לבד באולם. ראינו אותך מוביל את הילדים לחופה. איך הלכת בלי להגיד שלום?! אולי תסביר למה הלכת ולאן?! נזכור אותך בזכות הנתינה האין-סופית שלך".
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/5/144085.jpg
נדב הנפלד, קפטן מכבי ת"א לשעבר, סיפר: "הקשר עם מוני לא היה עבודה. הקשר היה איתו כל היום ועל כל דבר, מקטן ועד גדול. כשהיה לו רע ידענו טוב מאד שרע לו, כי זה לא בן אדם שמסתיר רגשות. כשהוא מדבר אתה רואה עליו כל דבר, ומכאן גודל ההפתעה ובגלל זה השוק הוא כזה גדול".
צפו בעודד קטש ונדב הנפלד מדברים
"מוני היה איש יקר שאהב אנשים", סיפר עודד קטש, לשעבר כוכב ומאמן מכבי ת"א, "כל חייו היו חיים של נתינה. הוא לא ידע אף פעם מה זה חופש, כשגם בחופשים שלו הוא תמיד רצה לחזור לעבודה".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
