מנכ"ל התחבורה: הרכבת הקלה בת"א תצא לדרך

בעקבות העיכובים המוערמים על הוצאתו לפועל של פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, הודיע מנכ"ל משרד התחבורה, יעקב גנות, כי ב-25 בנובמבר 2009 צפוי להתקיים שימוע לזכיין, שמטרתו לאפשר לזכיין להציג תוכנית לביצוע הפרויקט, לרבות בנושא הסגירה הפיננסית. "אנחנו נעשה הכל כדי שהרכבת הקלה בתל אביב תצא לדרך, והיא תצא לדרך", דברי גנות.

דבריו נאמרו בדיון שקיימה הבוקר (יום ד', 4.11.09) הוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא הרכבת הקלה בתל אביב וגוש דן, בעקבות דיון קודם שעסק בכשלים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. בדיון התברר כי נושא הסגירה הפיננסית הוא הגורם העיקרי שמעכב את הפרויקט בתל אביב, וכי הזכיין מאחר כבר בשנה וחצי בהצגת הסגירה הפיננסית.

המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, צבי ורטיקובסקי, ציין כי דוח מבקר המדינה התריע כבר בשנת 2006 על העיכובים בביצוע הפרויקט. בשנת 2000 החליטה הממשלה על הקמת רכבת קלה בתל אביב וגוש דן, בסוף שנת 2006 נבחר הזכיין, ובראשית 2007 נחתם החוזה בין הזכיין למדינה, בו התחייב הזכיין להציג סגירה פיננסית תוך שנה ולהקים את הקו הראשון ("הקו האדום") תוך 5 שנים מיום הסגירה הפיננסית.

מנכ"ל נת"ע, ישי דותן, ציין כי בפני המדינה עומדות שתי אפשרויות: האחת, אם תהיה סגירה פיננסית בשבועות הקרובים, ייחתם הסכם עם הזכיין תוך חצי שנה ויחלו העבודות בשטח. השנייה, אם לא תהיה סגירה פיננסית, לממשלה אפשרות אחרת (שלא פורטה על-מנת שלא לפגוע בשימוע). דותן ציין כי "הקו האדום" קיבל את כל האישורים הסטטוטוריים הנדרשים, וכי הקו צפוי לעבור במנהרה תת-קרקעית בתל אביב ובאופן עילי בערי הלוויין. כמו-כן, "הקו הסגול" נמצא בהליכי תכנון מתקדמים ואף "הקו הירוק" נמצא בשלבי תכנון ראשוניים, כאשר קיימת עדיפות לקידום "הקו הירוק", היוצר נקודות ממשק עם שאר הקווים, מיד לאחר "הקו האדום". בסך-הכל מתוכננים 7 קווים, כאשר תוכנית המתאר הכוללת לכל הקווים נמצאת בשלבי אישור אחרונים. דותן הוסיף כי 80% מעבודות פינוי התשתית לטובת הקמת "הקו האדום" בעלות כוללת של 1.35 מיליארד שח הסתיימו. כמו-כן, רובן המוחלט של התביעות בשל הפקעת קרקעות וחשש מפני ירידת ערך הנכסים הסתיימו. רוב התביעות נדחו על-ידי הוועדות המקומיות.

מנכ"ל MTS (הזכיין), יוחנן אור, ציין כי המשבר הכלכלי העולמי, נפילת בנק Lehman Brothers והלאמת בנק נוסף בבריטניה, הביאו לעיכוב הסגירה הפיננסית. לטענתו, למרות זאת הצליח הזכיין לארגן קבוצת בנקים למימון הפרויקט, וכעת נותרו רק כמה נושאים בודדים על-מנת לסגור את ההיבטים המסחריים. לדברי אור, נתק בין הזכיין למשרד התחבורה והחלפת הנציג במשרד האוצר האחראי על הפרויקט, הביאו לעיכוב נוסף בתחום הסגירה הפיננסית. לשאלת ח"כ חסון לעניין השפעת המשבר שפוקד את חברת אפריקה-ישראל, ציין אור כי להערכתו אין לקבוצת אפריקה-ישראל, המחזיקה ב-20% מהפרויקט, משום להשפיע על מימונו. חברה-בת של אפריקה ישראל מחזיקה 40% ממניות הקבלן שעתיד לבצע את העבודות.

ח"כ אופיר פז פינס (העבודה) טען כי פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב וגוש דן הוא מגלומני, וכי העיכוב בפרויקט הוא בלתי סביר לחלוטין. פינס תקף את האווירה האופטימית שהשרו המשתתפים: "אם הכל כל כך טוב, למה הכל כל כך רע?".

ח"כ דב חנין (חד"ש) טען כי התמונה המצטיירת היא קשה ביותר וכי הפרויקט תקוע לחלוטין. המצב הנוכחי מבטא "צפצוף מוחלט של רשויות המדינה על דוח המבקר". חנין קרא לוועדה לענייני ביקורת המדינה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת נושא עיכוב הרכבת הקלה בתל אביב.

ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה: "אינני חושב כי פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב הוא גרנדיוזי. על המדינה מוטלת אחריות לתכנן לטווח ארוך של עשרות ומאות שנים, והשאלה היא כיצד יש להיערך לפרויקטים גדולים מהסוג הזה. כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה קבעתי כי בראש סדרי העדיפויות של הוועדה יעמוד, בין השאר, הטיפול בנושא הקמת פרויקטים תשתיתיים גדולים במדינת ישראל. לצערי קיים דפוס מדאיג שחוזר על עצמו בפרויקט הרכבת המהירה לירושלים, פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ועתה גם בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב. יש כאן כשל מערכתי בחוסר היכולת לקדם פרויקטים תשתיתיים גדולים בצורה מהירה ויעילה". ח"כ חסון הוסיף ביחס לרכבת הקלה בתל אביב: "אני מצפה כי תוך 3 חודשים תהיה סגירה פיננסית או החלטה אחרת. הוועדה לענייני ביקורת המדינה מצפה מכל הגופים הסטטוטוריים לפעול בזריזות ועל-פי לוחות הזמנים כדי לקדם את ביצוע הפרויקט. הוועדה תתכנס לדיון מעקב בעוד 3 חודשים".