ועדת המכרזים המשותפת למשרדי האוצר, התחבורה ועיריית ירושלים, פירסמה (26.7.01) את נוסח המכרז הסופי לארבע הקבוצות המתמודדות על הקמת והפעלת הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים.
שר התחבורה אפרים סנה מסר, כי הקמת הרכבת הקלה ביורושלים תיתן מענה הולם לעומס התנועה באזור.
קו הרכבת הראשון ישתרע משכונת פיסגת זאב בצפון ירושלים, איזור הגבעה הצרפתית, גבעת התחמושת, פאתי שכונת מאה שערים, שער שכם, כיכר העיריה, רחוב יפו לכל אורכו, ושדרות הרצל עד הכניסה להר הרצל.
אורך הקו יהיה 13.8 קילומטר והוא יכלול 24 תחנות. הקו צפוי להפתח לנסיעה בשנת 2006, ואמור לשרת כ-100 אלף נוסעים מדי יום.
המכרז שפורסם מהווה שלב שני בהליך המכרזי. בשלב הראשון השתתפו 6 קבוצות. ועדת המכרזים העבירה חמש מתוך שש הקבוצות לשלב הבא:
1) קבוצת פסים הכוללת את מחברת ההפעלה Vestra, המפעילה את הרכבת הקלה בהנובר; רכבת גרמניה, יצרן הרכבות Siemens, חברת אפריקה-ישראל וקבוצת פויכטונגר;
2) קבוצת אדנים, הכוללת את יצרן הרכבות Bombardie, קבוצת כלל, חברת ההפעלה ההולנדית HTM, חברת ההנדסה, וחברת נכסים ובנין בע"מ;
3) קבוצת City Pass, הכוללת את יצרן הרכבות Alstom, חברת ההפעלה הבינלאומית CGEA, חברת אסטרום, חברת אלקו ופועלים השקעות;
4) קבוצת אריאל, הכוללת את חברת ההנדסה SNC Lavalin, יצרן הרכבות CAF, חברת ההפעלה הגרמנית SSB, חברת דנקנר השקעות, קבוצת דלק, וחברת ברן;
5) קבוצת City Line, הכוללת את יצרן הרכבות Adtranz, שיכון ובינוי בע"מ, פי.בי. השקעות, חברת אתגל בע"מ, וחברת ההפעלה STIB מבלגיה.
קבוצת City Line פרשה מהמכרז לאחרונה, לאחר רכישתה של Adtranz על-ידי Bombardie, דבר שהותיר רק 4 מתמודדות. החברות בקבוצת City Line המקורית תצטרפנה לקבוצת אדנים.
על-פי תנאי המכרז, המתמודדות מתבקשות לממן את כל ההשקעה בהקמת הקו הראשון, ובכלל זה: הנחת התשתית למסילה, התקנת קווי הזנת חשמל, בניית איזור הטיפולים והאחסנה של הרכבת ואספקת הרכבות הקלות. המדינה התחייבה, בין השאר, לאפשר לרכבת מעבר מהיר בצמתים המרומזרים, ולדאוג לפעולה משולבת ומתואמת עם קווי האוטובוסים בעיר.
אומדן ההשקעה בקו הראשון הוא כ-1.7 מיליארד ש"ח, מתוכו יממן המגזר הפרטי כ-1.2 מיליארד ש"ח. על המתמודדות להגיש את הצעתן לוועדת המכרזים תוך שישה חודשים.
שר האוצר סילבן שלום ציין, כי המכרז מתפרסם במתכונת של שיתוף פעולה בין המכרז הפרטי למגזר הציבורי, וזאת על-פי מדיניות משרד האוצר.
העבודות לביצוע המנהרה יחלו בחודש הקרוב, באמצעות חברת "חפירה וחציבה בע"מ". הזכיין נדרש לממן את ההשקעות הנדרשות, שכן כל ההכנסות מן הנוסעים בקו ישארו ברשותו. כדי לחזק את מעמדו של הזכיין הבטיחה המדינה לאפשר לזכיין להרתיע נוסעים שיתחמקו מתשלום באמצעות קנסות משמעותיים. במסגרת המרכז נשארת למדינה האופציה לקנות בחזרה את הזיכיון מן הזכיין לאחר 7 שנות הפעלה, כנגד תשלום פיצויים.
לדברי ראש העיר ירושלים, אהוד אולמרט, התוכנית תעניק עדיפות לתחבורה הציבורית, להחייאת המרכז ולפיתוח נרחב בכל השכונות. אולמרט הנחה את חברת מוריה לסיים את עבודות הכנת התוואי בתאריכים מוקדמים יותר מאלו שנקבעו במסמך המכרז. לדבריו באמצעות הרכבת הקלה תיכלל ירושלים בין המטרופולינים המובילים בעולם.
חברי ועדת המרכזים: יו"ר הוועדה, דוד גרשונוביץ, סגן החשב הכללי באוצר; איתן מאיר, יו"ר הנהלת הפרויקט ומשנה למנכ"ל עירית ירושלים; אלכס לנגר, יו"ר עמית ומשנה למנכ"ל משרד התחבורה; אלי זיטוק, גזבר עירית ירושלים; צ'רלס סלומון, סמנכ"ל תכנון וכלכלה במשרד התחבורה; עופר לינצ'בסקי, רכז תחום תחבורה במשרד האוצר; עו"ד עדה וייס, סגן היועץ המשפטי במשרד התחבורה; עו"ד שמעון עיר שי, יועץ משפטי במשרד האוצר; ד"ר משה הירש, מרכז הוועדה ומנהל צוות תוכנית אב לתחבורה.
