במסגרת מסע השכנועים לפירוק התא המשפחתי ולהשתלטות על נכסי הבעל, סיפר גולן לאישה ולבעלה כי הגירושין הם חלופה לנזק גופני חמור שעתיד להיגרם לאחד מבני המשפחה. משלא צלח מסע הפחדה זה, איים גולן כי אם לא יתגרש מאשתו יתלונן במשטרה על מעשי אלימות כביכול של הבעל כלפי אשתו. הקבליסט והאישה לקחו את הבעל לפסיכיאטרים, וניסו לגרום לאשפוזו הכפוי בבית החולים לחולי נפש בטענה לאי-שפיות מתוך כוונה להשתלט על רכושו.

על איומים אלה ניתן ללמוד מסדרת מסרונים אותם שלחו לבעל. האישה כתבה: "תכניס לראש הריק שלך - אתה ואני מתגרשים. לא תבין בטוב, יסבירו לך העבריינים שתישן איתם בכלא, פרזיט מגעיל". גולן כתב: "מחר בעבודה והמשפחה שלך ידעו מהטיפולים הנפשיים שלך! הרי צריך לאשפז אותך במוסד סגור! נראה שזה מה שיקרה". הבעל, שהסתיר מחבריו לעבודה ומאמו את דבר הטיפולים הפסיכיאטרים ואת האיומים נגדו, נכנע בסופו של דבר ללחצים ולאיומים, וחתם על הסכם הגירושים.

במהלך טקס הגירושים, בצעד חריג, התקשר הדיין לאמו של הבעל, ושאל אותה באשר למצבו הנפשי של בנה, האם הוא שרוי בדיכאון. האם, עולה ותיקה מגרוזיה לא ידעה כל-כך מה להשיב, שכן פגשה את בנה רק לעיתים נדירות. למרות שאפילו הדיין הבחין והרגיש כי דבר מה אינו כשורה במצבו הנפשי של הבעל, בחר בכל זאת להמשיך בטקס כרגיל.

למרות הגט, המשיך הבעל להתגורר עם האישה באותה הדירה, מצב הנקרא "עובר לגט", שיש בכוחו להפקיע את כשרות הגט. במהלך חמשת השבועות בהם המשיכו לגור יחד לא קיימו יחסים. האישה ביקשה מהבעל לא לספר לבני משפחתם כי הם גרושים, גם מתוך אינטרס נוסף שיהיה מי שישמור על הילדים כשהיא נעלמת.

הקבליסט לא הסתפק בכך, והחל לשדל את האישה, שהיא ובעלה אינם זוג יותר, וכי אינה מותרת יותר לבעלה. קיבלתי מסר מבורא עולם המחייב את פירוק המשפחה - אמר לה - יש עליכם דין גירושין. הוא הציע כי בשלב זה יחיו הבעל והאישה חיי נישואים פתוחים, כאשר כל אחד מהם יקיים יחסים באופן מופקר. הבעל, שאהב את אשתו, התנגד לכך באופן נמרץ. הבעל הוכה בתדהמה כאשר באחד הימים, הציע לו גולן, בעידודה של אשתו, כי הבעל יקיים יחסי מין עם אחת בשם מ', חברתה של אשתו החברה בחוג ההגשמה של גולן, בטענה כי אקט זה יהפוך אותו ל"גבר אמיתי" בעיני אשתו, שכן ניסיונו בחיי אישות "מוגבל" לאישה אחת. מסמך מיוחד בן שלושה עמודים אותו כתב גולן בכתב-ידו ניתן לבעל. היו בו הוראות מפורטות להתנהלות ולתיקון התנהגות, בהם חויב לשכב עם מ'.

סמוך לכך, החל גולן להפעיל מסכת לחצים כבדה על הבעל להתגרש מאשתו ולהשאיר ברשותה את הנכסים אשר צברו בחייהם המשותפים, תוך שהוא מציע לו כ"תיקון קבלי" , להתחיל חייו מאפס בבניית משפחה חדשה.

בחודש פברואר אשתקד, הפילה האישה את עוברה בהפלה יזומה. לוועדה המאשרת הפלות סיפרה כי העובר הוא מגבר זר, בעוד שהאמת ההזויה מאחורי ההפלה הייתה השפעתו של הקבליסט להפיל. אם לא תפילו את התינוק - הזהיר אותה - נשמתו של אביך תעבור לעובר. במקביל להפלה, החלו הקבליסט והאישה במסע לחצים כבד מנשוא, שהוביל בסופו של יום לטיפולים פסיכיאטריים שנאלץ הבעל לקבל.

גולן יעץ לבני הזוג להתנזר מכל מגע או קשר פיסי. מצאתי בקבלה ובכתובים כי הבעל הינו המקור לכל צרותייך - סיפר לאישה ולבעלה - ועליו לעבור תהליך של הזדככות.

עד כדי כך הייתה שבויה בידי הקבליסט, וביוני אשתקד, כאשר נפטר אביה, נמנעה מלשבת "שבעה" עם בני משפחתה ולבכות את מות האב. מדי ערב יצאה מבית האבלים כדי, לטענתה, ללכת לשיעורים בארגון. בדיעבד נודע לבעל כי אשתו נהגה מעת לעת לישון אצל חברתה מהארגון, ואף איתה החלה לפתח סוג יחסים חריג.

עד מהרה החלה האישה לרוקן את חשבונות הבנק של בעלה, בסכומי כסף גדולים. בשנת 2008 בזבזה סך של 110,000 שקלים כאשר חלק ניכר מההוצאות הועבר למטרותיו הנלוזות של הקבליסט. חלק מהכסף שימש לרכישת רכב בהחכר (ליסינג), באמצעות הלוואות אותן נאלץ הבעל לקחת על עצמו. הבעל נטל הלוואות על שמו, רכש מכונית אך לא זכה ליהנות ממנה, שכן אשתו והורה הרוחני שלה "פרחו" להם לעיסוקיהם במכונית.

במשך כל אותה תקופה נעדרה האישה ימים ולילות שלמים את מחוזות הדמיון הפרוע, כאשר היא משתמשת בטיעון ובאמתלה הקבועים כי היא נמצאת בארגון של גולן ולומדת בחוג הקבלה. שטיפת המוח אותה עברה האישה גרמה לה לעזוב את הבית ואת ילדיה, בני 7 ו-9, לפרקי זמן ממושכים. בזמנים אלה יצאה עם אחרים לטיולים, מדי תקופה קצרה, כדי "להתאוורר". האישה רכשה לעצמה מזרן מתנפח ואוהל, והחלה כאמור להיעדר ימים ולילות שלמים מביתה בהותירה את ילדיה נתונים לחסדי האל.

החומרה היתרה בהתנהגותה באה לידי ביטוי בתקופת מבצע "עופרת יצוקה", כאשר נעדרה מביתה בהותירה את ילדיה בודדים ומפוחדים מהטילים שנפלו בעיר, כאשר החרדה הייתה מנת חלקם של תושבי אשדוד והדרום.

בית הדין הגדול בירושלים, בהרכב הדיינים הרבנים חגי איזירר, מנחם חשאי וציון אלגרבלי, קיבל את הערעור על כל מרכיביו, ובין היתר קבע כי הוא מקבל את כל טענות הבעל באשר להשפעתו השלילית והבלתי מוסרית של מי שמכונה הרב משה גולן. יתרה מכך, בית הדין הגדול לקח בחשבון את האפשרות שקבלת הערעור, יכולה להוביל לביטולו של הגט. "נכון שלטענות הללו יש גם השלכות לכשרות הגט", כתבו הדיינים, "אולם אין הפחד מפני תוצאה זו צריך למנוע דיון מלא בטענות כולן".

טיעוניה של עו"ד חגי התבססו בעיקר על מצבו הנפשי ועל הצורך באשפוז פסיכיאטרי של הבעל בעת החתימה על הגט הדרקוני בהתחשב באיומים עליו מצד אשתו ומצד גולן, אשר היו בבחינת "אקדח טעון המוצמד לרקתו".

כאמור, בית הדין הגבוה בירושלים קיבל את הערעור ואף הורה לעכב את ביצוע סעיף הגירושים המורה לבעל להעביר את הבית לבעלות האישה. בית הדין הרבני באשדוד, הפעם בהרכב של שלושה דיינים, יצטרך בעקבות הערעור, לדון בהסכם הגירושים ובמידת הצורך אף לבטלו.

אולם לאחר שלא יכול היה לשאת עוד את ההתקפות המילוליות באמצעות המסרונים, עירב הבעל את בני משפחתו בעניין. אלה הבינו כי הבעל נפל קורבן ל"עוקץ" מתוחכם של האישה והקבליסט, ופנו יחד עם הבעל למשטרה בתלונה על איומים והטרדות טלפוניות.

כתגובה לכך, הגישה האישה תלונה נגדית, ואף ביקשה צו הגנה מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. בבית המשפט סיפרה כי הבעל תקף אותה כחצי שנה טרם הגשת תלונתה. השופטת שרית גולן לא קיבלה את טענות האישה.

בערעור אותו הגישה לבית הדין הרבני הגדול, טענה עו"ד חגי כי מדובר בהסכם גירושים חד-צדדי, לפיו על הבעל לשלם לגרושתו מדי חודש סך של כ-8,000 שקלים מתוך משכורת של כ-10,000 שקלים. על-פי הגט, היה עליו לשלם 4,000 שקלים מזונות לשני ילדיו, נוסף ל-2,000 שקלים בגין משכנתה לדירה שרכש במיטב כספו. זאת למרות שאשתו לא עבדה אפילו יום אחד מאז נישואיה, ועל-פי הגט הדירה הייתה אמורה לעבור על-שם גרושתו. אם לא די בכך, נקבע כי הבעל ישלם כ-1,400 שקלים עבור תשלומי ההחכרה למכונית למרות שבסיום התשלומים, הרכב יישאר בבעלות גרושתו. עוד נקבע כי הבעל יעביר 500 שקלים בחודש לצורך מימון לימודי ילדיהם המשותפים.