בניתוח נתונים מפורט של המטרות ששמו לעצמן המדינות העשירות ל-2020 נאמר כי אירופה כבר עשתה הרבה יותר כדי להגביל את הפליטות בהתאם לפרוטוקול קיוטו לעומת מה שהוצע לה תחת הסכם קופנהגן; הצעתה של יפן לצמצום של 25% בפליטות היא חסרת משמעות משום שקבעה מצבים שלעולם לא ניתן יהיה לעמוד בהם; וארצות הברית הבטיחה מטרות פליטה "מכובדות וראויות לציון", אך בפועל הציעה רק צמצום זמני של 1% מתחת לרמות של 1990.

"אני לא כל כך טוב באנגלית, אבל אני בספק אם ניתן לתאר ירידה של 1% אחד כמכובדת וראויה לציון", אמר ווי. עוד אמר כי מימון של 10 מיליארד דולר בשנה, שזכה לתמיכה רחבה בוועידה וכלול במסמך הטיוטא הדני, הוא למעשה 2 דולר לאדם בעולם - לא מספיק אפילו כדי לקנות קפה בקופנהגן. "שינוי האקלים הוא נושא של חיים ומוות", אמר.

ארגוני סיוע וקבוצות להגנת הסביבה אמרו כי הצעתה של דנמרק חותרת תחת המשא-ומתן של האו"ם מאחר שנערכה על-ידי מספר קטן של מדינות. ראש ארגון השימור העולמי (WWF), קים קרסטנסן אמר כי מדובר בהסחת דעת מהשגת הסכם משמעותי יותר. "הטקטיקה של המשא-ומתן מאחורי הקלעים... מתמקדת בלהשביע את רצון המדינות העשירות ובעלות הכוח", אמר.

לעומתו, ראש מדיניות המוסד האוסטרלי לאקלים, ארווין ג'קסון, אמר כי הטיוטא יכולה לספק את הבסיס להסכם מאוד שאפתני אם תזכה לתמיכה רחבה. המסמך זכה לביקורת על כך שלא כלל מטרות פליטות ונתונים פיננסיים. "הדאגה העיקרית היא שהתוכן לא מספק ציר זמן לגיבוש סופי של הסכם למניעת שינוי אקלים מסוכן ולביצוע השקעות חדשות ויצירת מקומות תעסוקה בכלכלה של אנרגיה נקייה. אוסטרליה צריכה לוודא שיש לנו מנדט ברור להסכם חדש עד אמצע 2010", אמר.

השר הדני לענייני אקלים ואנרגיה הכחיש כי המסמך הוא "טיוטא דנית סודית", ואמר כי "טקסט כזה לא קיים. בסוג כזה של תהליך, מסמכי עבודה רבים מסתובבים בין משתתפים רבים ושונים הלוקחים בו חלק... לכן, קיימים מסמכים רבים".

יש מי שאומר כי הפרשנות הפרובוקטיבית על-ידי מדינות מתפתחות ששמן לא הוזכר ב-The Guardian - העיתון שפרסם את המסמך - היא סימן לעצבנות בשיחות. המתווך הראשי לנושא האקלים מטעם האו"ם, איבו דה בואר, אמר כי המסמך הוא מסמך-התייעצות לא רשמי שניתן למספר מדינות לפני הוועידה. "הטקסטים הרשמיים היחידים בתהליך הם אלו שהונחו על השולחן על-ידי מנהלי ועידת קופנהגן בשם המשתתפים בה".