צירה ובנימין לאם תבעו את שכניהם רן ומנשה אליהו, בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 30,000 שקל, ונתבעו על ידם בסכום של 6,440 שקל עקב סתימה בצינור ביוב.
לטענת הזוג לאם, שבועיים לאחר כניסתם לדירתם חשו בצחנה העולה מהמפלס התחתון והתברר שהמפלס התחתון, שהשוכר לדייר, הוצף במי ביוב. "בדיקה העלתה שבמהלך שיפוץ דירתם של הנתבעים הוזז צינור ניקוז של דירתנו ונחתך, וחלקו התחתון נסתם במלט. כתוצאה מכך נגרמה סתימה שטופלה על-ידי אינסטלטור מטעם חברת הביטוח". לדברי הזוג, בהמשך אירעו הצפות נוספות והוזמן מומחה שנעזר במצלמה שהוחדרה לצינור הביוב, וזה קבע שהנזק נגרם כתוצאה ממחדלם של הנתבעים.
חלק נכבד מסכום התביעה כלל נזקים עקיפים כגון פיצוי השוכר ביחידת המגורים, חוסר אפשרות להשכיר את יחידת המגורים, ייעוץ משפטי ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה טענו הנתבעים שאומנם התבצעה החלפה של צינור היורד מדירת הזוג לאם לדירתם, אלא שדובר בצינור ישן ורקוב שהוחלף בצינור חדש באותו מסלול. "צינור זה אינו קשור לצינור עליו דיברו התובעים וכלל לא היה קיים". הנתבעים הכחישו שחתכו צינור עליו דובר בכתב התביעה ושגרמו לסתימתו במלט. "אין להטיל עלינו אחריות לסתימה רק משום שמיקומה נמצא בשטחנו. מקור החומר שסתם את הצינור הוא בחוסר זהירות של הקבלן שעבד בדירת התובעים".
הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, בה ביקשו, בין היתר, את ההפרש בין הסכום עליו סוכם עבור תיקון הסתימה לתשלום בפועל.
השופטת
אנה שניידר פסקה בתיק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. "מבלי להיכנס לשאלה הספציפית מה היה הגורם הישיר לסתימה, הרי לאור העובדה שבוצעו שיפוצים הן בדירת לאם והן בדירת אליהו, ולאור העובדה שצינור הביוב עובר למעשה בשתי הדירות - האחריות לסתימה מוטלת על שני הצדדים באופן שווה, ולכן עליהם לשאת באופן שווה בעלויות התיקון.
"אשר לעלויות התיקון - הואיל ואף צד לא צירף חשבוניות בנוגע לעלויות הישירות של תיקון הסתימה - אני מעמידה את עלויות התיקון, לרבות עבודות הניקיון וצביעת יחידת המגורים, על סך של 9,000 שקל, וזאת על דרך האומדנא. לפיכך, על כל צד לשאת בעלות של 4,500 שקל.
"אשר לנזקים העקיפים - הואיל וגם לגבי נושא זה לא הציג אף צד כל ראיה - דינם של ראשי נזק אלה להידחות. לאור האמור, מכח הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התביעה שכנגד נדחית ללא צו להוצאות, ואילו התביעה תתקבל בחלקה בלבד. אליהו, ביחד ולחוד, ישלמו ללאם תוך 30 ימים סכום של 4,500 שקל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו", דברי השופטת.
