|
הובטח א' וניתן ב' [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
|
ציונה בן-אברהם תבעה את חברת שיווק עסקה זהב בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא הייתה מרוצה מעסקה. לדבריה, רכשה, טלפונית, מוצרים מהנתבעת וקיבלה פחות מוצרים מאלה שהזמינה, וחויבה בסכום העולה על זה שסוכם והמוצרים לא היו מאותה תוצרת שהובטח. לאור זאת, ביקשה לבטל את העסקה ולקבל את כספה בחזרה.
הנתבעת השיבה שהתובעת פנתה בתלונה כעבור מספר חודשים ולכן לא ניתן לבטל את העסקה. בכתב ההגנה לא הייתה התייחסות לטענת התובעת לגבי חוסרים במוצרים, לגבי המחיר העודף ולגבי הטענה שלא התקבלו המוצרים מהתוצרת שהוזמנה.
בדיון בפני השופט גד ארנברג, טענה התובעת שפתחה את החבילה מספר ימים לאחר הגעתה בגלל ההכנות לפסח. "מיד כשגיליתי את הפגמים יצרתי קשר עם הפקידה שאצלה הזמנתי את המוצרים אך למרות הבטחותיה שהעניין יסודר, לא נעשה דבר".
הנתבעת שלחה לדיון נציגה שלא הייתה מעורבת בעסקה והפקידה שאצלה הוזמנה הסחורה לא הובאה להעיד על-אף שהיא עדיין עובדת בחברה.
השופט ביטל את העסקה: "אמנם נכון שאם לתובעת היו טענות רק לגבי טיב הסחורה היא הייתה צריכה להודיע תוך 14 יום ואז הייתה יכולה להחזיר את הסחורה. ואולם טענותיה של התובעת הן לגבי מחיר יתר שנגבה ושלא סופק כל מה שהובטח. לפיכך, אין מניעה שהתובעת תעלה טענות אלה גם לאחר שחלפו 14 יום. כאמור, הנתבעת לא המציאה לעדות את מי שיכלה לסתור את טענות התובעת, לפיכך יש לקבל טענות אלה.
"ידוע שצד שאינו מביא עד, שעדותו יכולה לסייע לגרסתו, פועל הדבר נגדו. לאור האמור, יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעת להשיב לתובעת את הסכום ששילמה (שאותו בלבד תבעה התובעת) כנגד החזרת הסחורה. יש לציין שהתובעת אמרה שהסחורה כפי שהתקבלה עדיין באריזתה. אני מחייב איפוא את הנתבעת להחזיר לתובעת את הסכום ששילמה בסך 1,350 שקל וזאת כנגד החזרת הסחורה שקיבלה התובעת מהנתבעת.
"הצדדים יתאמו מועד שיהיה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין ובו יגיע נציג של הנתבעת לבית התובעת יחזיר את הסכום הנ"ל וייקח את הסחורה. לא יתואם מועד כאמור, תהיה התובעת רשאית לגבות את הסכום הנ"ל בכל דרך חוקים לרבות דרך לשכת ההוצל"פ ולאחר גביית הסכום תחזיר לנתבעת את הסחורה. בנוסף אני מחייב את הנתבעת להחזיר לתובעת את האגרה ששילמה בתיק זה בסך 50 שקל", דברי השופט.