בוקר של שמש חורפית עם הנרייטה

יש בקרים של יום שישי שאפשר לדעת שהם עומדים להיות מוצלחים. המקרים האלו בדרך כלל כוללים מזג אוויר נאה, שמש זורחת, ציפורים מצייצות והכי חשוב - הרכבת מהדרום הרחוק לא מאחרת. אחרי היציאה מתחנת הרכבת הגעתי ל קפה 'הנרייטה' שברחוב ארלוזורוב התל אביבי, התיישבתי ברוגע בסמוך לאחד השולחנות והמתנתי.

לאחר רבע שעה של המתנה מתחת לשמש הגיע גיא, חברי משכבר הימים. "בשעה טובה" אמרתי, אף כי חשבתי שרבע שעה איחור זה כלום לבחור מדופלם עם תואר בפיזיקה. הרי מה זה זמן ומרחב בשבילו? בתזמון מושלם, איך שגיא התיישב נחת על שולחננו קפוצ'ינו פרדו (21 שקל), קפה קר וטעים עם אספרסו, חלב ומעט שמנת שהזמנתי לאחר שמאסתי מלחכות. הפיזיקאי, מצידו, לא נשאר חייב והזמין קפה אמריקנו (11 שקל).

"אתה יודע שלא באמת כיוונתי שעון מעורר?" הוא ירה, בהתייחסו לשיחת התיאום שלנו בערב שלפניי. ידעתי, אבל זה לא שינה לי כלום. כי יש משהו ב'הנרייטה' שמשרה עלייך שלווה מרגיעה. אולי זה המיקום - פינת רחובות הנרייטה סולד וארלוזורוב, שבע דקות הליכה מתחנת רכבת מרכז - אולי זו העובדה שבמקום ישבו לקוחות שנראו כלקוחות ותיקים וקבועים, כאלה שהמלצריות כבר הכירו על בסיס שם פרטי, ואולי זו בעצם השמש החמימה ששיזפה את פנינו הלבנבנים.

מחשבותיי נקטעו לפתע על-ידי הפיזיקאי. "מצוין" הוא פלט בהתייחסו לקפה, "לא הרבה מקומות מצליחים להכין אמריקנו כך וגם המוזיקה טובה מאוד" הוא הוסיף. מכיוון שהרהורי, כאמור, נקטעו באיבם, החלטנו לנצל זאת ולהזמין את ארוחת בוקר מתוך תפריט ארוחות הבוקר העשיר של המקום. ארוחת בוקר נורבגית (עם סלמון ומטיאס מעושן), בוקר תימני (עם ג'חנון, ביצה, שמנת חמוצה, רסק עגבניות וחריף), בוקר בריאות (סלו פירות העונה עם יוגורט, גרנולה ודבש/סילאן ) - באמת שההתלבטות הייתה קשה.

אחרי שהתחבטנו בינינו ובין עצמנו החלטנו על שקשוקה (36 שקל) לפיזיקאי וארוחת בוקר ישראלית (44 שקל) בשבילי. בעוד ארוחת הבוקר שלי לא הביאה עמה בשורות מחדשות או מרעישות, היא הייתה טעימה להפליא. שתי הביצים עשויות כהלכה, הסלט טרי, הלחם פריך, המטבלים טובים, החמאה רכה והורגש שמיץ התפוזים נסחט באותו הבוקר - הכל כמו שכתוב במדריך לארוחות בוקר. את אותה הרגשה חלק גם הפיזיקאי, שטען שכל מרכיב בשקשוקה היה מושלם, החל מטריוּת המרכיבים ועד שילוב הכמות הנכונה מהם במנה - גם כאן, ממש כמו במדריך.

אני מוכרח לציין שהמלצריות במקום ניחנו ביכולת לקרוא מחשבות, אז היזהרו לכם. מפיות הוספו לשולחננו בדיוק ברגע שהיינו זקוקים להן וכוסות מים הופיעו שנייה לפני שהרמתי יד לבקשן. בכלל, השירות בהנרייטה קשוב ואדיב ודואגים שם להקפיד על הפרטים הקטנים.

בהמשך למגמה הטלקינטית במקום, בעודנו חושבים על הקינוחים הונחו על שולחננו שני כדורי שוקולד (5 שקל) בהכנה ביתית שהיוו ספתח מתוק להמשך שכלל צלחת עוגיות (15 שקל), פאי תפוחים צרפתי (32 שקל) ומילוי מחודש של אמריקנו לפיזיקאי. הקינוחים עצמם היו טובים, בדגש על גלידת הווניל שלוותה את פאי התפוחים, אך לא הפילו אותי מהכסא.

יש משהו בבתי קפה שמכוון אותך לנושאי שיחה מסוימים. וכך, ישבנו גיא ואני והמשכנו לפטפט לנו על ספרות, קולנוע ומוזיקה, נהנים וסופגים את כל אווירת השלווה והרוגע שיש לתל אביב להציע בבוקר יום שישי אביבי (באמצע ינואר!?). בשורה התחתונה, הנרייטה עושה הכל נכון וללא רבב, הקפה מעולה והאוכל טרי ומושקע. בעצלות רבה הקמנו את עצמנו מהכיסאות והבטחנו שלהנרייטה עוד נחזור בעתיד.