הכנסת קיבלה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית הקובעת ערכאות שידונו בהליכים בנוגע לשירות הקבע בצה"ל, לפי העניין הנדון בהן: ערכאה אחת, היא ועדת ערר, שתפעל לפי חוק בתי דין מינהליים.
ערכאה ראשונה – ועדת ערר
בראש ועדת הערר שאת חבריה ימנה שר המשפטים, יעמוד שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט מחוזי, ועימו יכהנו נציג ציבור שהוא בעל מומחיות ביחסי עבודה, ונציג ציבור נוסף שימונה לפי הצעת שר הביטחון ובהמלצת הרמטכ"ל. חברי הוועדה יחויבו בתקופת צינון של שנתיים לפחות מתום השירות הסדיר, אך לא יימנע מהם להיות חיילים בשירות מילואים, ובלבד שאינם דנים במסגרת הוועדה בהיותם בשירות מילואים פעיל.
ועדת ערר זו תדון בעררים על החלטות לגבי קבלה לשירות קבע, וכן בעררים של חיילים בשירות קבע לגבי החלטות הנוגעות לשכר ולזכויות הנלוות לשכר ובנוגע לסיום השירות לפי פקודות הצבא, למעט אם הם בסמכותה של ועדת ערר שפועלת כבר לפי חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות), או נתונים לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים.
כדי להבטיח יעילות בפעולתה, תוכל ועדת הערר למחוק על הסף ערר אם תסבור כי יש גורם פיקודי או מקצועי, או גורם אחר שהעניין בסמכותו, שיוכל לתת מענה יעיל ומהיר יותר לעניין שבפניה. הכוונה היא לגורמים בתוך הצבא או לגורמים כגון נציב קבילות חיילים. אולם ההפניה לגורם כאמור אינה סוגרת את הדלת בפני העורר, ולאחר החלטת הגורם שאליו הועבר העניין, הוא יוכל לשוב ולהגיש ערר לוועדת הערר.
מבחינת סדרי דין, כך נקבע, הוועדה תנהג בדרך הטובה לעשיית צדק, תוך מתן אפשרות לבירור עובדתי שנדרש ובהתחשב בהבטחת פעילותו התקינה של הצבא. בפני הוועדה פתוחה הדרך לקיים דיון באמצעות תצהירים, אך היא רשאית גם לאפשר חקירת עדים, לצורך קיום בירור עובדתי ראוי של העניין שבפניה.
ערכאה שנייה - משפטית
ערכאה נוספת היא בית המשפט לעניינים מינהליים שידון בערעורים על החלטות ועדת הערר, ובנוסף ידון גם בעתירות בעניינים של החלטות פיקודיות בעלות גוון ערכי ונורמטיבי יותר, כולל עתירות בשל סיום שירות עקב הרשעה פלילית או עקב התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל, עתירות בשל הדחה או השעיה משירות קבע, או עתירות בשל אי-קידום בדרגה או אי-מינוי לתפקיד.
לפי המצב הקיים כיום, חיילים בשירות קבע המבקשים לבחון בחינה משפטית החלטות של גורמים מוסמכים בצבא לגבי שירות הקבע, כולל לגבי הזכויות הכספיות הנלוות לשירות, או החלטות בעניין סיום השירות, נאלצים לפנות לשם כך לדיון בבג"צ, אשר דן בעניין על סמך תצהירים ללא בירור עובדתי.
אגב הצעת חוק זו מוסדר גם נושא הערר על החלטת ועדת רפואית, לוועדה רפואית עליונה, וערעור על החלטתה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בהתחשב בצורך לפתח מומחיות בתחום, יהיו, בשלב ראשון, הסמכויות לפי הצעת חוק זו נתונות לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז תל אביב.
במהלך הדיונים, שמעה ועדת העבודה הרווחה והבריאות טענות כי יש להעביר את ההליכים הנוגעים לחיילים בשירות קבע לבית הדין לעבודה. בסופו של דבר, קיבלה הוועדה את המתווה שהוצע בהצעת החוק של הממשלה, אך בנוסח הוכנסו שיפורים לגבי הרכב ועדת הערר, הנושאים שבהם תדון והשיקולים שתשקול, ובעיקר לגבי הסמכות לזמן עדים.
יו"ר הוועדה ח"כ
חיים כץ, שקידם את הצעת החוק, אמר לאחר אישורו: "אני מקווה כי הערכאות לפי הצעת חוק זו, יפתחו התמחות בתחום הייחודי של זכויות החיילים בשירות קבע ויסייעו לפיתוחו של תחום משפטי זה, באופן שיבטיח את זכויות החיילים מבלי לפגוע בפעילותו התקינה של הצבא ובמאפייניו המיוחדים של השירות בו".
