מיכאל טלמור תבע את יעקב איפרגן, שרברב במקצועו, בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, בסכום של 6,000 שקלים, לאחר שלא היה מרוצה מעבודתו.
לדבריו, איפרגן נשלח על-ידי חברת שחר נזקי צנרת בע"מ לתקן נזילה ולהחליף צינורות במערכת הסקה בביתו, וביצע עבודה גרועה. "הנתבע החליף צינור בצינור בלתי מתאים, ההסקה לא פעלה כראוי, והזרם במקלחת היה חלש מאוד. הנתבע גם קרע שטיחים מקיר לקיר ללא צורך, שבר מרצפות, ריצף בצורה עקומה והשתמש במחברים ישנים וחלודים. הנתבע לא פתר את הבעיות במערכת ההסקה ולבסוף נאלצתי להזמין שרברב אחר, שביצע את העבודה כיאות במשך שלוש שעות בלבד", אמר טלמור.
בכתב ההגנה טען איפרגן כי הוא עובד בחברת שחר נזקי צנרת בע"מ כ-15 שנה, ויש להפנות אליה את התלונה. באותה נשימה הגיש תביעה שכנגד, בה ביקש שטלמור יפצה אותו בסכום של 2,000 שקל בגין אי-נעימות, הפסד ימי עבודה והטרדות. לטענתו, ביצע עבודה תקינה בצנרת ההסקה, ועניינים אחרים אינם בתחום אחריותו.
חברת שחר נזקי צנרת בע"מ השיבה כי במסגרת עבודתה עם חברת הביטוח, ובמסגרת הכיסוי הביטוחי, לקחה אחריות על עבודתו הפרטית של איפרגן והסכימה לממן בעל מקצוע אחר מטעם טלמור, למרות חתימתו על מסמך שאיפרגן עבד באופן פרטי וללא קשר למסגרת הביטוחית.
בדיון בפני השופטת
אנה שניידר, הסכים טלמור כי אין לו יריבות עם החברה אלא עם איפרגן.
השופטת פסקה כי דין התביעה להתקבל במלואה ודין התביעה שכנגד להידחות, לאחר שקיבלה את דברי טלמור שעבודתו של איפרגן הייתה קלוקלת ולא בוצעה כיאות. "גם אחרי שפירק וביצע פעם נוספת עדיין לא פעלה ההסקה כראוי, והיה צורך בתיקונים שנעשו על-ידי השרברב דוד ביטון, ואושרו על-ידי החברה", אמרה.
השופטת חייבה את איפרגן לשלם לטלמור תוך 30 ימים, סכום של 6,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (16/6/08) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 360 שקל.
