בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מכה לבנקים: לא יגבו עמלות הפצה מקרנות הנאמנות
|
המטרה: מניעת תמריץ לבנקים להעדיף הפצת מוצר פיננסי אחד על פני האחר
|
צפוי להגביר את הפיקוח על הבנקים. חזקיהו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עמלת ההפצה צפויה להתבטל בקרוב - כך עולה מיוזמה שמגבשים רשות ניירות ערך, בנק ישראל ומשרד האוצר. עמלת הפצה היא עמלה שגובים הבנקים ממנהלי קרנות הנאמנות בעבור הפצת הקרנות. ל-TheMarker נודע, כי קיימת כוונה לבטל את עמלת ההפצה במסגרת תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות, המסדיר, בין השאר, את פעילות קרנות ההשקעה זרות בישראל. מדובר ביוזמה שמצויה בשלב ראשוני, ואם תצא לפועל, יידרש שיתוף פעולה בין הגופים הרלוונטיים. עמלת ההפצה נקבעה במסגרת רפורמת בכר, לאחר שהבנקים מכרו את חברות קרנות הנאמנות שבבעלותן ולא יכלו לגבות דמי ניהול מקרנות הנאמנות. את עמלת ההפצה משלמים מנהלי הקרנות למפיץ הקרן - משמע לבנק או לחבר בורסה. כיום הבנקים הם צינור ההפצה המרכזי בענף. בעקבות ביטול עמלת ההפצה הבנקים צפויים לגבות מהלקוחות עמלות קנייה ומכירה על קרנות הנאמנות. במקביל, ביטול עמלת ההפצה עשוי להוביל להפחתת דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות. היוזמה לשינוי נוצרה בעקבות הכנת תיקון לחוק השקעות משותפות בנאמנות. במסגרת החוק החדש, שעל פיו יפעלו קרנות הנאמנות הזרות בישראל, התברר כי קרנות אלה אינן מוגבלות בשיעור דמי ההפצה שאותם הן יכולות לשלם לבנקים. כך נוצר חשש כי לבנקים יהיה תמריץ להעדיף קרנות אלה על פני הקרנות המקומיות.
|
במסגרת הצעת החוק, הוחלט בשלב ראשון להגביל את עמלות ההפצה בקרנות הנאמנות הזרות ולהשוותן לעמלות ההפצה בקרנות הנאמנות הישראליות. עם זאת, חל שינוי נוסף והוחלט כי כדי למנוע תמריץ לבנק המפיץ להעדיף קרנות נאמנות על פני קרנות נאמנות מחקות (- ETF קרנות סל העוקבות אחר מדד מסוים) שעליהם הבנק אינו גובה עמלת הפצה, תעודות הסל שגם עליהן הבנק אינו גובה עמלת הפצה או כל מוצר פיננסי אחר - יתוקן החוק, כך שהבנק לא יוכל לגבות עמלת הפצה על הפצת הקרנות, אך יוכל לגבות עליהן עמלת קנייה ומכירה. זהו השינוי המשמעותי הראשון שנעשה בדרכי התגמול שנקבעו ברפורמת בכר. בדיוני הוועדה הפעילו הבנקים לובי חזק לקביעת עמלת ההפצה, וניתן לשער כי היוזמה הנוכחית תיתקל בהתנגדות מצידם. ההצעה הועברה לשר האוצר, יובל שטייניץ, בימים האחרונים. ככל הידוע, המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מסכים לשינוי החקיקה. חזקיהו גם צפוי להגביר את הפיקוח על הבנקים בממשק שלהם עם קרנות הנאמנות לכשיעבור התיקון לחוק. לקוח הרוכש כיום קרן נאמנות, משלם דמי ניהול למנהל הקרן שנעים בין 0% בקרנות כספיות ל-3% בקרנות מנייתיות. בכמה מהקרנות הלקוח יכול גם לשלם שיעור הוספה הנע בין 0.5% ל-2.5% שנגבה ביום רכישת היחידות בקרן, ודמי נאמנות לנאמן בשיעור של כ-0.1%. מנהל הקרן משלם לבנקים דמי הפצה בשיעורים משתנים: 0.125% לקרנות כספיות, 0.25% לקרנות שקליות, 0.8% לקרנות מנייתיות ו-0.4% לקרנות אג"ח. מנהלי הקרנות אינם משלמים לבנקים עמלות הפצה על קרנות סל. שוק קרנות הנאמנות הוא שוק תחרותי. ההערכה העומדת בבסיס היוזמה היא שכתוצאה מהפחתת עמלת ההפצה ייהנה הלקוח, כך שדמי הניהול שגובים ממנו מנהלי קרנות הנאמנות יירדו בעקבות ההפחתה בהוצאותיהם. ואולם הקושי העיקרי בהצעה הוא התמריץ שנוצר לבנקים "לגלגל" את התיק של הלקוח. קרנות הנאמנות הן מכשיר חיסכון לטווח בינוני, אך בתרבות שנוצרה כיום, הציבור מוכר את הקרנות כאשר השוק עובר לירידות. כיום המח"מ הממוצע של לקוח בקרן הוא שלושה עד שישה חודשים. השאלה הגדולה היא אם ביטול עמלת ההפצה לא יוביל לכך שהיועצים בבנקים יגלגלו במהירות לקוחות מקרן לקרן בעבור עמלות קנייה ומכירה. בענף תעודות הסל הלקוח משלם כיום עמלות קנייה ומכירה לבנקים בשיעור של 0.6%. בקנייה או מכירה של מק"מ העמלה הממוצעת היא 0.1%, באג"ח או מניות - 0.6%, ובניירות ערך זרים - 1%. עמלת הקנייה והמכירה נקבעת על-ידי הבנקים במו"מ עם הלקוח ומשתנה בהתאם להיקף פעילותו. לפני רפורמת בכר היו רשאים הבנקים לגבות עמלות קנייה ומכירה בקרנות נאמנות; בפועל, הבנקים נתנו אז הנחה ללקוחות שקנו את קרנות הבית ונהנו מדמי הניהול שגבו מהלקוחות. בבנק ישראל סירבו להגיב לידיעה.
|
|
תאריך:
|
02/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
02/03/2010
|
|
אתי אפללו
|
מכה לבנקים: לא יגבו עמלות הפצה מקרנות הנאמנות
|
|
השבוע התגייסו כל מיני טאלנטים מערוצים מסחריים למען רשות השידור. הם הסבירו כמה חשוב שהשידור הציבורי יהיה חזק, חייכו למצלמה וחזרו לחדר האיפור. זה היה די משעשע לראות את התמונה הקבוצתית שלהם במעריב (נדמה לי שזה היה פוטו-מונטאז'), מפני שערוץ 1 קורס בין היתר בגללם. כשיעקב אחימאיר מגיש את "רואים עולם" הוא עושה עבודה טובה. אבל מה שווה העבודה הזאת, כשממול משודרת "הישרדות"? אין סיכוי לרצינות ולעומק, בוודאי לא לכתבות מהעולם שאינן קשורות לפאריס הילטון, כשהמתחרים מציגים ישבן חטוב על אי אקזוטי, או חדירה ברוטלית לחיים של אחרים על-ידי ניסוי בבני אדם שנמשך שלושה חודשים.
|
|
|
והערב, תחקיר מקיף על אורן זריף. אבל לפני כן, נצמדנו אל התחקירנית שלנו עד שנשמה נשימותיה האחרונות. שניה לפני שהחזירה את נשמתה לבורא, שאלנו אותה האם היא זוכרת את טעמה של גבינת עמק, התחקירנית בכוחותיה האחרונים נענעה בראשה לשלילה ובכך הוכיחה כי את טעמה של גבינת עמק כן אפשר לשכוח בחיים.
|
|
|
היום לפני 6 שנים, ב-2 במרס, 2004, נאס"א מודיעה על גילוי מים על מאדים.
|
|
|
במסיבת עיתונאים שצפוי לקיים (יום ג', 2.3.10) ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הוא צפוי להציג תוכנית לפיתוח שכונת הבוסתן, גן המלך, הסמוכה לסילוואן במזרח הבירה. אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מברקת עוד פרק זמן להשגת הבנות עם תושבי סילואן. נתניהו הבהיר לראש העירייה כי אין בכוונתו להתערב בניהול העיר או בסמכויות של הרשויות לאכיפת חוקי התכנון והבנייה, אך הוא מבקש להצביע על קיומם של גורמים בעלי עניין המעוניינים להציג בארץ ובחוץ-לארץ מציאות שקרית. ברקת נענה לבקשה ומעכב את אישור התוכנית בוועדה המקומית.
|
|
|
מכון התקנים הישראלי מפרסם לביקורת הציבור את התקן ת"י 1080-36, המגדיר מונחי למידה מתוקשבת. סדרת ת"י 1080 היא סדרת תקני מונחים בתחומים השונים של טכנולוגיית המידע, והיא מבוססת על סדרת התקנים הבינלאומיים 2382ISO.
|
|
|
|