לידי News1 הגיעו מכתבי התנגדות לדוגמא:

• שושנה דן, מצפה רמון, מזכירה ופעילה במרכז הלאומי לאנרגית שמש (אוניברסיטת בן-גוריון), וכן פעילה בישוב בנושאי תכנון ובניה. היא מתייחסת במכתבה בעיקר למגמה לתת סמכויות גדולות לועדות המקומיות, על חשבון המחוזיות. "אין לי אמון ברשות המקומית שתטפל בנושאים אלו באופן מקצועי, ביושר וללא שיקולים זרים...אין לי אמון בעומדים בראש הרשות המקומית שלא ידחפו תוכניות על-פי שיקולים זרים".

• עודד פוספלד, סופר ויוצר מכפר סבא: "פרק הזמן הקצר שניתן לציבור כדי לעיין בהצעת החוק ולהגיב עליה (21 יום) – מגוחך. זה מראה שלממשלה יש משהו להסתיר. ההסתמכות על קומץ מומחים היא מתכון ביטוח לאסון. יש צורך בשקיפות מלאה ושמיעת דעתם של מומחים רבים".

• עודד צדר, תל אביב: "על-פי החוק המוצע, יוכל כל אזור בארץ לבנות ככל העולה על רוחו, ללא גוף מפקח שיוכל לראות את התמונה השלמה".

• יעקב לקס, ערד: "החוק מאפשר להכרית את השטחים הפתוחים ולכסות אותם בבטון ואספלט. הציבור לא יוכל לומר את דברו בצורה נאותה" (זוהי התייחסות לסעיף הקובע, כי חלק מדיוני הועדות יהיה סגורים לציבור, וללא הקלטת תוכן הישיבות).

• האגודה לצדק חלוקתי: "החוק מחייב ישובים קטנים להתאגד בועדות מיוחדות, שיעבור הליך הסמכה ארוך ויקר. הישובים הללו, בעיקר ערבים, הנמצאים בקשיים תקציביים, לא יוכלו לממן את ההליך. התוצאה תהיה, על-פי החוק, שהסמכויות שלהם יועברו לוועדה ממשלתית, שתחליט על-פי שיקולים ממשלתיים ולא על-פי שיקולי התושבים. בנוסף, במועצה הארצית ובועדות המשנה שלה אין אף חבר ערבי".

איגוד מהנדסי הערים שלח לשרים מסמך מפורט, ובו שורת התנגדויות לסעיפים בחוק.

בראשית המכתב מציין האיגוד: "למרות המאמץ הכביר שעשינו, אי-אפשר היה להספיק לעבור על כל הצעת החוק ב-21 יום". מכאן, שההערות הן ראשוניות וחלקיות. בהצעת החוק 240 עמודים, 585 סעיפים, ועוד ארבע תוספות ועוד 96 עמודים של דברי הסבר.

ועדה מטעם האיגוד, שבה חברים המהנדסים העירוניים של נתניה, או יהודה ומבשרת ציון, יחד עם היועץ המשפטי של האיגוד עו"ד נתן מאיר , הידוע כמומחה לנושאי נדל"ן, מונה בין היתר את הסעיפים הפוגעים והלקויים (לדעתה) הבאים:

• החוק פוגע ברשות הרישוי המקומית.

• החוק פוגע במהנדסי הערים ובסמכויות שלהם.

• וערת הערר, בהרכב גדול, הופכת לוועדה בעלת סמכויות רבות, ומאבדת את יחודה כועדה לשמיעת עררים.

• החוק מרוקן מתוכן את הליכי ההפקדה של תוכניות ושמיעת ההתנגדויות של הציבור.

• אגרות הבניה יועברו למדינה, ולא לרשות המקומית כנהוג כיום. האגרות מיועדות לכסות הוצאות חיוניות של הרשויות, והן יפגעו.

• מערכת הפיקוח והבקרה צמודה מדי, והיא עלולה להביא לשיתוק הפעילות ברמת הרשויות המקומיות.

• אחד מסעיפי החוק פוגע בתיכנון בניה לגובה.

נראה שנציגי איגוד המהנדסים הספיקו לעבור רק על חלק מהצעת החוק בת מאות העמודים. כפי שפורסם הבוקר ב-News1, אסר בית המשפט העליון על הממשלה לדון היום בהצעת החוק, עד להחלטה חדשה. בכך נענה לעתירות של שני ארגונים, שאמרו כי אי-אפשר לעבור על הצעת החוק תוך 21 יום, ויש להקציב לציבור שלשה חדשים כדי לדון בפרטיה.