"לטעמי מצדיק היה המקרה השעיית פירוק השיתוף עד לאיזון משאבים כולל, וזאת על-מנת ליתן הזדמנות אף למבקשת לרכוש את חלקו של המשיב בדירת המגורים במידה ויכולה הייתה לעשות זאת. דחיית בקשתה של המבקשת שבנידון גרמה לחוסר שוויון בין הצדדים ולמתן עדיפות לצד החזק כלכלית, לכאורה, בין בני הזוג, אשר לא היה לו צורך להמתין עד לאיזון המשאבים לצורך קניית חלקו בדירה, דבר שלא ראוי שיעשה. הלכה פסוקה היא כי יש להשעות את תביעותיו של אחד מבני הזוג, כאשר השעיה זו משרתת את התכלית של חתירה להסדר סופי, כולל והוגן. זה לטעמי מצב הדברים דכאן. כך קבעה (יום ג', 2.03.10) שופטת בית המשפט העליון,
עדנה ארבל, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי שהוגשה על-ידי אישה בהליכי גירושין.
באותה פרשה ביקשה האישה מבית המשפט לענייני משפחה לעכב את מכירת דירת בני הזוג, וזאת מכוח סעיף 6א ל
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: "החוק") עד לעריכת איזון כולל של משאבים ביניהם לפי החוק.
במסגרת תביעת הבעל לפירוק השיתוף, אשר הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה, הורה בית המשפט לענייני משפחה על צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים. לשם ביצוע פירוק השיתוף מינה בית המשפט לענייני משפחה כונס נכסים שהיה אמון על הליך מכירת הדירה במתכונת של התמחרות. בהתאם למנגנון ההתמחרות שהוסכם על-ידי הצדדים, נקבע שהדירה תוצע לקונים ובהתאם למחיר שיוצע על-ידם יתאפשר לכל אחד מן הצדדים לרכוש את חלקו של האחר. אם שניהם יהיו מעוניינים ברכישת חלקו של האחר אזי תיערך התמחרות ביניהם, כך שבן הזוג שיציע את המחיר הגבוה יוכל לרכוש את חלקו של האחר.
האישה ביקשה לקבל הזדמנות 'להציע הצעה' במסגרת התמחרות זו, אך ורק לאחר ההתחשבנות הכוללת של איזון המשאבים בין בני הזוג. עוד נדחתה בקשתה כי יעוכב מועד התשלום, באם תזכה בהתמחרות, עד לבירור תביעת הגירושין, זאת משיקולים הנוגעים לאישור המשכנתה על-ידי הבנק.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה הואיל ולא הוגשה בפניו תביעה לאיזון משאבים, אלא תביעות לשמירת זכויות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, ולפיכך אינו מוסמך ליתן סעד של איזון משאבים. כן קבע בית המשפט כי אין לעכב את מכירת דירת המגורים. גם ערעורה של המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה, והמבקשת הגישה ערעור לבית המשפט העליון.
נקודת פתיחה גרועה להתמחרות בערעורה לבית המשפט העליון גרסה המבקשת שוב כי החלטות בית המשפט בעניינה מביאות להוצאתה מדירת מגוריה לאחר שנים כה רבות, שעה שאין בידיה אמצעים כלכליים נוספים, ומבלי שקיבלה את התמורה בגין חלקה בבעלות על הדירה. בהמשך לכך, מדגישה המערערת כי לא היה באפשרותה להשתתף בהליך ההתמחרות על הדירה במנותק מאיזון המשאבים הכולל בין הצדדים, שכן אין ביכולתה להעמיד את הכספים הנדרשים. לשיטתה, על בית המשפט במקרה דנן לנקוט גישה אינטגרטיבית, המביאה לפתרון כולל של הסכסוך, ולעכב את פירוק השיתוף עד לאיזון משאבים כולל בין הצדדים.
"לאפשר לאישה הזדמנות" השופטת ארבל היטתה אוזן לערעורה של המבקשת, וקבעה כי רק אם יערך איזון משאבים כולל תקום למבקשת הזדמנות של ממש לרכוש את דירת בעלה ו"להתמחר" איתו:
"דחיית בקשתה של המבקשת שבנידון גרמה לחוסר שוויון בין הצדדים ולמתן עדיפות לצד החזק כלכלית, לכאורה, בין בני הזוג, אשר לא היה לו צורך להמתין עד לאיזון המשאבים לצורך קניית חלקו בדירה, דבר שלא ראוי שיעשה. הלכה פסוקה היא כי יש להשעות את תביעותיו של אחד מבני הזוג, כאשר השעיה זו משרתת את התכלית של חתירה להסדר סופי, כולל והוגן". אך לצד האהדה למבקשת, ולצד ה'עקיפה בסיבוב' של עיקרון השוויון האריסטוטלי, דחתה השופטת ארבל את בקשתה של המבקשת, מטעמים דיוניים. היות והמבקשת לא הגישה בקשה שכזו בערכאות הקודמות וכבר נפסק כי השיתוף בדירת בני הזוג יפורק טרם עריכת איזון כולל, אין להיעתר לבקשתה כעת (וזאת מטעמים דיוניים). השופטת ארבל הדגישה כי הוצאתה של האישה מן הדירה אשר הוותה את דירת מגוריה צריכה להיעשות אך ורק לאחר שישולם לה חלקו של הבעל הדירה.
