אספרסו בר מנדרין: לא רק רשת קפה

לעיתים חשוב להודות בטעויות, כמו שלי קרה לפני כמה ימים: הפטרונית אמא לקחה אותי מהעבודה - היה לה אוטו ולי היה הרבה לסחוב - ובדרך היא גררה אותי למלון מנדרין, בו הייתה צריכה להחליף כלי איזוטרי למטבח אותו קיבלה ליום הולדתה. על הדרך היא הציעה שנאכל בסניף 'אספרסו בר' שבמקום, ואני רטנתי לעצמי: סלט מחניק ומלא עלי חסה ליד הים? הידד...".

אז הנה אני מודה שטעיתי. לשמחתי, גיליתי בתפריט מנות ביסטרו וכל מיני הפתעות אחרות שרחוקות שנות אור מאותם סלטי עלים המוצעים ברשתות הקפה הגדולות. סניף מנדרין הוא הראשון שהרחיב את תפריטו והוסיף מנות שלא מופיעות בשאר מסעדות הרשת, ובניגוד לשאר הוא אינו כשר.

החלל גדול ומרווח, עם ריהוט כבד בצבעים בהירים, מרפסת סגורה ופתוחה ונוף לים. פתחנו בגרניטת קפה חלקה וגלידתית לי (18 שקל) וכוס מים שהגיעה אל הפטרונית עוד בטרם הספיקה לבקש. למנה ראשונה הזמנו מרק בטטה עם חלב קוקוס (29 שקל) וקרם חצילים קלויים עם טחינה (24 שקל). המרק היה טעים, עם הינט אסיאתי וציר צמחוני כיאות, בעוד קרם החצילים היה טוב מאוד הן במרקם והן בטעם, ולווה בשתי לחמניות ג'בטה חמות. מנה ראשונה נוספת לשימוש הפטרונית הייתה שרימפס ברוטב שמנת, עגבניות ועירית (38 שקל) - מנה עדינה וטובה לחובבי הז'אנר, כשבנוסף קיבלנו לחם חם עם גרגרים וזרעונים בתוספת חמאה (14 שקל).

למנות עיקריות לקחנו לנו המבורגר (54 שקל) ושניצל פרגית (64 שקל). ההמבורגר, אותו בלסה בחן הפטרונית (בתחילה עם סכין ומזלג ובהמשך עם הלחמנייה כפי שראוי) היה איכותי, והגיע בלחמניית שומשום גדולה, ירקות, חמוצים וצ'יפס מהסוג הדק (אמנם איכותי וטעים, אך אני שייכת למפלג של הצ'יפס העבה, הדק מתקרר מהר).

את מנת שניצל הפרגית שלי ליווה גרטן גדול של בטטה ותפוח אדמה וסלט שורשים חתוך דק-דק. שתי המנות העיקריות היו גדולות וטעימות, ובכל יום רגיל היינו חולקות אחת, אך לכבוד יום האישה החלטנו שמגיע לנו. הזמנתי לי עוד גרניטה של לימון ונענע (16 שקל) בצבע ירוק עז, וברצוני לציין שאני תמיד מרגישה בריאה וחינוכית כשאני שותה גרניטת לימונענע - נראה בדיוק כמו מיץ עשב חיטה, רק יותר טעים.

תפריט הקינוחים באספרסו בר גדול ומגוון, וכולל גם קינוחים שמופיעים בכל הרשת וגם קינוחים ייחודיים למקום. קינוח בשם קסטה (34 שקל), שכלל שתי עוגיות דקואז שקדים שמנמנות עם כדור גלידת וניל גדול ורוטב גנאש חם, אומנם לא היה מה שקרץ לי ראשון מהתפריט, אך התגלה כמנת קינוח קלאסית ומפנקת עם הרבה מכל דבר ומרקם נכון של עוגיות הדקואז.

קרם הברולה (38 שקל), שהגיע בקערה גדולה עם רוטב פירות יער והפתעת גנאש שוקולד באמצע (אוהבת הפתעות!), היה סביר, אם כי התחושה הכללית בעת אכילתו הייתה שזהו קרם פטיסייר שהתחפש לקרם ברולה. חבל.

אני מקווה ששאר הסניפים של אספרסו בר, ובמיוחד זה שנמצא קרוב לביתי (לא מגלה כדי לא להעליב) ייקחו דוגמה מהסניף המנדריני ויוסיפו טאץ' אישי ומוקפד לתפריט. אין במקום תחושה של רשת ושל 'מקדולנדס של קפה', כפי שלצערי קורה היום בכל הרשתות הגדולות. האווירה נעימה, השירות מקצועי ולא מורגש, המנות פשוטות ומבוצעות כהלכה ובאופן כללי - נעים לשבת. סאונד לא משתלט עם מוזיקה של קובי אפללו ברקע התאים פיקס.

כולי תקווה שאם הפטרונית אימא תמשיך במנהגה לגרור אותי לסידורים, אקבל שוב ארוחות טובות. אחרי הכל, בסופו של דבר מגיע לי.