מחקר שהוגש בחודש שעבר לוועדה לפניות הציבור של הכנסת מעלה כי מערכת המדידה, התגמול והמדדים השונים הנהוגים במס הכנסה ממריצים את העובדים לנפח את שומות הנישומים, על-מנת לשפר את משכורתם ואת סיכוייהם לקידום.

גורמים בוועדה אומרים כי מאחר שמס הכנסה מקביל בסמכותו לשופט שלום, הרי שיש כאן פגיעה חמורה בשקיפות ובטוהר המידות.

המחקר, שנערך על-ידי המחלקה לפיקוח תקציבי של הכנסת, מצא כי קיים קשר ישיר בין כמות השומות שהמפקח מסיים את הטיפול בהן, לבין שכרו השוטף. כמו-כן, התברר כי קיימת מדידה אישית של תשואת המס שהצליח להפיק כל מפקח ומפקח בשעת עבודה, וכן מתקיימת "ליגה" בה נמדדים כל משרדי השומה, כאשר כשליש מהניקוד הכולל בליגה מושפע מתשואת המס ומתוספת ההכנסה.

יש לציין, כי שכר עידוד הוא תופעה רווחת וחוקית המובנית במנגנון השכר של עובדי המדינה, אולם מבנה שכר אמור להבטיח שכר קבוע לעובד, באופן שאינו מושפע מהיקף התפוקה שלו במהלך החודש.

במחקר שהוגש לוועדה, צוין כי "שיטת שכר העידוד כפי שהיא נהוגה באגף מס הכנסה יוצרת זיקה בין מספר התיקים שהסתיים הטיפול בהם לבין שכרו של המפקח. אמנם, משקלה של זיקה זו פחת בהשוואה לשיטה שהייתה נהוגה עד שנת 2003, אולם עדיין עמידה בדרישות 'הפרמטר הכמותי' היא תנאי הכרחי (אך לא תנאי מספיק) לקבלת פרמיה".

בישיבת הוועדה ב-27.10.09 ציינה תרצה גורטלר, מנהלת תחום פיקוח ובקרה שומה ברשות המיסים, כי בעבודת השומה קיים קושי מובנה להגיע להכרעה ולסיים את הטיפול בתיק: "אני רק אומרת שכדי לסיים תיקים אתה צריך איזושהי שיטת עבודה. אני לא אומרת שזה מה שגורם לו לעבוד, אבל זו שיטת עבודה של סיום תיקים. צריך איזשהו משהו לסיים. גם לשופט קשה להחליט, אני לא אמרתי שזה הדבר היחיד שגורם לו להחליט. יש למפקחי מס הכנסה את הידע ואת היכולת להחליט, אבל עדיין יש איזושהי שיטה שגורמת לך לשים את התפוחים על הליין כדי להכניס אותם למיון".