היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, סבור כי אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית נגד המגיש
גבי גזית, בשל התבטאויותיו נגד חרדים ו
מתנחלים בתוכנית הרדיו שלו ב"רדיו ללא הפסקה" [21.4.10].
בתשובה ליחזקאל רוזנבלום מתנועת טוב, כתב עוזרו הבכיר של היועמ"ש, רז נזרי, כי ספק אם המקום הראוי להתמודדות עם התבטאויות חמורות מעין אלו הוא הזירה הפלילית דווקא.
נזרי ציין, כי קיימת בעייתיות בשימוש בכל אחת מהעבירות הרלוונטיות לכאורה בעניינים מעין אלה - "לשון הרע על ציבור", ו"הסתה לגזענות".
בראשונה לא נעשה שימוש מעולם למרות שהחוק נחקק לפני 15 שנה מאחר שלדעת היועמ"ש "מדובר בהוראה חריגה ביותר, ושימוש בה עלול להיות תקדים בעייתי, ולגרור תופעות של תלונות הדדיות ודרישות מצד קבוצות אוכלוסיה שונות לשימוש בכלי זה גם במקרים רבים אחרים של דברי לשון הרע על ציבור זה או אחר - תופעה שלצערנו רווחת במקומותינו".
באשר לעבירת הסתה לגזענות - אף שבה אכן נעשה לעיתים שימוש, במקרה גבי גזית לא נראה שניתן לעשות כן, מאחר שלא מתקיים התנאי הקיים בהגדרת הגזענות, ולפיה הדברים צריכים להיאמר "...בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי - אתני". "מובן", הסביר נזרי, "כי קבוצות אוכלוסיה כמו 'חרדים' או 'מתנחלים' אינן מהוות 'גזע' או 'מוצא אתני', כפי שאמרנו בעבר גם ביחס לאמירות שכוונו נגד 'שמאלנים' או 'הומואים'.
חומרה יוצאת דופן
עם זאת, כדי שלא ישתמע כי וינשטיין סבור שיש להשלים עם התבטאויות מעין אלה, הוא הדגיש כי מדובר לטעמו ב"התבטאויות חמורות ביותר וסרות טעם, שאין להן מקום בשיג ושיח הציבורי בחברה בישראל, ובוודאי לא מעל גלי האתר של תחנת רדיו ציבורית. אמירות פוגעניות ומכלילות מעין אלו שנאמרו על-ידי מר גזית, עלולות לפרום עוד יותר את המרקם העדין בין קבוצות האוכלוסיה המקוטבת ממילא, ומוטב היה להן שלא היו נאמרות כלל, ומשנאמרו - שתימצא הדרך הראויה לחזור מהן".
עוזרו של היועץ מציע כי נוכח חומרתם יוצאת הדופן של הדברים, ראוי לפנות לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, למועצת העיתונות ולגופים נוספים, והוסיף: "אנו מקווים שכך אכן ייעשה, ויינקטו הצעדים ההולמים בנסיבות העניין".
בתוך כך מסרה האגודה לזכות הציבור כי הגיעו אליה כ-100 תלונות בעניינו של גזית.
