מערכת הבחירות בבריטניה בשיאה. אמש (ה', 29.4.10) נערך העימות הטלוויזיוני השלישי בין שלושת המועמדים: גורדון בראון- ראש הממשלה ונציג מפלגת הלייבור, ניק קלג - נציג מפלגת הדמוקרטים הליברלים ודיוויד קמרון - נציג מפלגת השמרנים. לדעת מירב הסקרים, הזוכה הגדול של העימות היה מנהיג השמרנים, קמרון, אשר השתמש ביכולות הורבאליות העליונות שלו כדי לנתב את העימות למחוז חפצו.
המקום השני בסקרים מוענק לקלג, כאשר רובם מסמנים את בראון כמפגר בהרבה מאחורי שני האחרים. למרות שמנהיג הלייבור עדיין מתייצב במקום האחרון מבין השלושה, הוא מבקש להדגיש כי המערכה אינה גמורה: "הזמן לעימותים נגמר. עכשיו זמן ההחלטות. הבחירות הללו מגלמות הזדמנות פז. לגבי הגנה על עתיד המשפחה שלכם, או סיכונו", אמר בראון לעיתון הטיימס הלונדוני.
קמרון הודיע כי הוא יבלה את מספר הימים הקרובים בשטח, בניסיון לשכנע את הקולות הצפים. מנהיג השמרנים, אשר הוכרז כזוכה הגדול של אמש וכמועמד המוביל לזכייה בתפקיד, משתדל לא להיכנס לשאננות, ושומר על המתיחות בקרב המחנה שלו: "בבחירות אין עדיין מנצח", הכריז. העימות אתמול, שעסק בעיקרו בכלכלה, ריתק כ-8 מיליון צופים אל מרקעי הטלוויזיה, כדי לצפות בשלושת המועמדים משתמשים בכל תרגיל כדי לנגח אחד את השני. בראון הלין על המדיניות הכלכלית של המפלגה השמרנית, שתוביל להגדלת הפערים וסחרור בריטניה למשבר כלכלי, בעוד קמרון ביקר את מדיניות העלאת המיסים שבה דוגלת מפלגת הלייבור, בראשותו של ראש הממשלה. "זו אותה מדיניות שאנו רגילים אליה מהמפלגה השמרנית בשנות ה-80 וה-90", אמר בראון.
קלג, לעומתם, ניצל את ההזדמנות כדי לבקר את שני המועמדים המרכזיים, וכדי לנסות ולגזול קולות מכל אחד מהצדדים. קלג הציב את עצמו כנבדל מהשניים, כשטען שבעיות רבות נוצרו על-ידי "שתי המפלגות הישנות", שהחזיקו בכוח פוליטי גדול במשך מספר שנים רב מדי.
עת מערכת הבחירות נכנסת לשבוע האחרון, המרוץ פחות צמוד ממה שהוא נדמה. שיטת הבחירות הבריטית היא אזורית, כאשר אם מפלגה זוכה ברוב קולות במחוז מסוים, היא זו אשר תזכה בכל כסאות הפרלמנט באותו אזור. לפי סקרים שעורך הטיימס הלונדוני, מפלגתו של קמרון נמצאת הרחק מלפנים, כאשר היא מקבלת כמעט 40% יותר מחוזות מהלייבור של בראון. היום הודיעה הלייבור כי היא גייסה את עזרתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר,
טוני בלייר, כדי לנסות ולסייע לבראון להשאיר את הכוח בידי המפלגה. בלייר היה אחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר בהיסטוריה של בריטניה, הפכו הגמור של גורדון בראון היבש והמשמים. במקרה שאכן כל מפלגה תקבל את מספר הקולות שמוערך לה, הפרלמנט צפוי להיות תלוי, ברובו, במפלגתו של ניק קלג - הדמוקרטים הליברלים.