|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רקטור חדש לאוניברסיטת בר-אילן
|
פרופ' חיים טייטלבאום נבחר לתפקיד ● יחליף את הרקטור היוצא, פרופ' יוסף מניס, שמילא את תפקידו בהצלחה בארבע השנים האחרונות
|
|
פרופ' חיים טייטלבאום [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
פרופ' חיים טייטלבאום נבחר השבוע על-ידי סנאט אוניברסיטת בר-אילן לרקטור האוניברסיטה. פרופ' טייטלבאום ייכנס לתפקידו בשנה"ל הבאה - תשע"א, אוקטובר 2010. הוא הרקטור ה-16 של בר-אילן, ובתפקידו הנוכחי משמש כסגן הרקטור. פרופ' טייטלבאום יחליף את הרקטור היוצא, פרופ' יוסף מניס, שמילא את תפקידו בהצלחה בארבע השנים האחרונות.
פרופ' טייטלבאום, יליד 1959, נשוי + 4, הוא בוגר בר-אילן, שם למד במכון הגבוה לתורה, סיים תואר ראשון, שני ושלישי במחלקה לפיסיקה, וכן תואר ראשון במחלקה למדעי המחשב. בשנת 1991 סיים בציון "מעולה" את עבודת הדוקטורט בפיסיקה בהנחייתו של פרופ' שלמה הבלין, זכה במילגת "רוטשילד" ויצא להשתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטת מרילנד ובמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארה"ב. בשנת 1993 הצטרף לסגל המחלקה לפיסיקה, כיום משמש בדרגת פרופ' מן המניין.
טייטלבאום עמד בראש המחלקה לפיסיקה במשך ארבע שנים, היה יושב-ראש ועדת המשמעת לסטודנטים במשך שלוש שנים, ומשמש כיום כסגן הרקטור, כיושב-ראש הוועדה לקבלת תלמידים, כיועץ הרקטור לקליטת מדענים עולים, וכחבר בוועדת הביטחון האוניברסיטאית. פרופ' טייטלבאום שירת עד לאחרונה בשירות מילואים פעיל כאל"מ בחיל התותחנים. הוא חבר במועצה הציבורית למען חיילי המילואים שליד קצין מילואים ראשי ובמשך למעלה מ-25 שנה במילואים שימש כמפקד סוללה, מפקד גדוד וסגן מפקד אגד ארטילרי. הוא גם ממקימי פורום המג"דים והמח"טים במילואים.
עבודתו המחקרית של פרופ' טייטלבאום היא עבודה תיאורטית, אשר מטרתה להבין מגוון תהליכים פיסיקליים במערכות מורכבות - פיסיקליות, כימיות וביולוגיות, כגון מערכות ריאקציה-דיפוזיה (ריאקציות לכידה וחזיתות ריאקציה), פיסיקה של ממשקים, ותיאוריה של תנועת אור ברקמות ביולוגיות למטרות אבחון על-ידי הדמיה אופטית.
עד כה פרסם פרופ' טייטלבאום כ-70 מאמרים בכתבי-עת בינלאומיים, נשא למעלה מ-40 הרצאות (רובן מוזמנות) בכינוסים בינלאומיים, הדריך 15 תלמידי מחקר (לתואר שני, שלישי ופוסט-דוקטורט), זכה במספר מענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע וממשרד המדע, והיה שותף בארגון כינוסים מדעיים בינלאומיים. הוא שימש כשופט בעשרות עבודות מחקר, מאמרים והצעות מחקר, וכיהן כחבר בעשרות ועדות מקצועיות וכן בוועדות היגוי מקצועיות בנושאי מדע וטכנולוגיה. פרופ' טייטלבאום הוא מדען אורח באוניברסיטת מישיגן בארה"ב.
|
| תאריך:
|
11/05/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/05/2010
|
|
סיון בראימן
|
|
רקטור חדש לאוניברסיטת בר-אילן
|
|
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, הגיש הבוקר (ג') את הדוח החצי-שנתי ליושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין. המבקר אמר כי מדובר בדוח משמעותי וחמור, וכי הממצאים הועברו לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין.
|
|
|
|
|
אוזי אוסבורן יופיע בפארק הירקון בתל אביב בספטמבר הקרוב, כך פורסם היום באתר הרשמי של הזמר. לפי האתר, ההופעה תתקיים ב-28 בספטמבר. מההפקה נמסר בתגובה, כי "אוזי אכן מגיע. אך זו רק חלק מהבשורה, פרטים נוספים על האירוע הגדול ימסרו בהמשך".
|
|
|
|
|
הצניחה בשער האירו גרמה לירידה של 20% בתמורה שמקבלים החקלאים היצואנים וחלקם נקלעו בשל כך למצוקה תזרימית קשה. רוב ההוצאות של החקלאים הן בשקלים או בדולרים והן לא הוזלו אלא אף התייקרו במהלך השנה האחרונה.
|
|
|
|
|
"אינני סבור שסמכות הסינון של הלשכה את הבאים בשעריה נפרשת על התנהגות שעשויה להיחשב כ'חמורה' במישור האזרחי. אחריות לעוולות נזיקיות, הפרת כללים במישור דיני החוזים ("חוזים יש לכבד", תום הלב במו"מ לכריתת חוזה או בביצועו), קבלת החלטות בלתי סבירות, או פסולות במישור המשפט המנהלי וכיו"ב אולי אינם משקפים נורמות התנהגות אידיאליות אך אין הם מגיעים אלי אותה דרגה שוות ערך ועוצמה להתנהגות פלילית העשויה להטביע קלון על מבצעה". כך קבע (3.2.10) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ד"ר עודד מודריק, בערעור שהגיש מועמד ללשכת עורכי הדין, על החלטת הוועד המחוזי של הלשכה שלא להסמיכו כעורך דין.
|
|
|
|
|
עם כניסתה של ח"כ דליה איציק לתפקידה כיושב-ראש הכנסת, היא בחרה להשתמש בדירתה הפרטית כ"דירת שרד" כפי שמתאפשר על-פי הנהלים. אולם בדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג', 11.5.10) נאמר כי הצורך להשתתף במימון הוצאות שונות הכרוכות בהתאמת דירה פרטית של נבחרי ציבור, לדירת שרד רשמית, יוצר כיום מצב בלתי רצוי של עירוב בין הפרטי לבין הציבורי ועלול לפגום במעמד הציבורי הרם של הכנסת ושל העומדים בראשה. לדעת המבקר, יצירת אפשרות כזו מצריכה, מעצם טבעה, קביעת אמות-מידה ברורות בדבר ההוצאות המדויקות המותרות במימון, יצירת חיץ בין הרכוש הפרטי לבין הרכוש הציבורי ויצירת מנגנון מתאים של אישורים ושל פיקוח ובקרה נאותים.
|
|
|
|
|
