רז נזרי: "מה עם השוחד בפרשת הולילנד?"

אל הכינוס בבר-אילן הגיעו מאות בחורים חובשי כיפה סרוגה בשנות העשרים לחייהם, שהדריכו כיצד יש להתנהל במסגרת פרק הלימודים האקדמאי בחיים. יוצא דופן בגישתו היה ראש ישיבת רמת-גן, הרב יהושע שפירא, שאמר כי למרות הערכתו לאקדמיה לא ישלח את תלמידיו לאוניברסיטה.

"הקמפוס אינו ידידותי לעובדי השם", אמר הרב שפירא. "אין תמיכה ואף מקשים ביותר. זה אינו דומה לרחוב בו יש אנשים בגוונים מסוימים, משום שבקמפוס יש סטודנטים בגילים 30-20 יותר מכל שכבת גיל אחרת, והתרבות השלטת במדינה נותנת השפעתה הכבדה ביותר על הנעשה בקמפוס, בצירוף השפעת הגיל הרלוונטי". "סטודנטית פוגשת בקורס הראשון בנות אולפנה ומדרשה, והמשהו המעודן מכל הדבקות בתורה נשחק ומתפורר. זה מתחיל להיות 'שונה' ממה שהמחנכים ה'הזויים' במכללות ובמדרשות חשבו. המציאות 'שונה לחלוטין' מאותן 'דמויות בועה' בישיבה. אלה שהגיעו לקמפוס באמת רצו עבודת השם אמיתית בלב ונפש, אך נקלעו למערבולת, בלעו מים והסתכנו ומעטים גם טבעו. לבנים יש קושי גדול יותר שאין צורך לפרט".

עוד אמר הרב שפירא: "לא מומלץ לבוא לאוניברסיטה - זו סכנה. אומנם זהו הפסד - שאין תחליף לרמת המקצועיות וההשקעה בעולם האקדמי של האוניברסיטה. זה לא פשוט להפסיד את כל זה, אבל להפסיד את התורה שקיבלתי מסינַי קשה הרבה יותר".

הרב שפירא פקפק באמירה כאילו תלמיד צריך לעשות "מה שמתאים לי", ואחרי איקס שנים בישיבה ללכת לאקדמיה. לדבריו, מדובר באמירה הנובעת מ"ענן תרבותי כבד הרובץ עלינו, שאינו מאפשר לשקול דברים בצלילות הדעת".כדי לבחון את דבריו הוא הציע מצב היפוטתי בו כעבור כמה שנות לימוד בעולם הישיבתי יהיה מסלול בו מי שיבחר להמשיך וללמוד תורה יקבל תוספת שכר של 20% (לצורך מכוני מחקר, השתתפות בחברי-דיון, תמיכה מחשבתית בבתי הדין וכדומה), שתהיה גבוהה מהכסף אותו מקבלים מי פונים לאקדמיה, ובנוסף יקבל רכב, לשכה ותנאים סוציאליים. "כמה מה'לא-מתאימים' היו אומרים אז שמתאימים? אני מעריך שיותר מ-50%. ההתלבטות כוללת לא רק התאמה, וצריך להפנים שטוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף.

"מצד שני, אני לא אחזיק בכוח תלמיד שמרגיש חנק ודיכוי כוחות כשהוא לומד בישיבה. אבל לפני ששואלים האם הישיבה שולחת תלמידים לאוניברסיטה צריך לשאול האם האוניברסיטה שולחת תלמידים לישיבה. היום יש עובי רגליים וראש קטן. זו תוצאה של 'שמנתָּ עבית כשית'. החולשה אצלנו נגרמה בגלל שהציונות הדתית אינה דוחפת לכך שגם באקדמיה הדברים יתנהלו מתוך קדושה ועירוב לא בריא בין המינים", דברי הרב יהושע שפירא.

עמדה אחרת אותה הביע הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, גורסת כי "אין לישיבות מונופול על הדרך להתגדל בתורה". לדבריו, צריך להתגדל, אך לא בכל תפקיד יש די זמן, חופש ועוצמה להתגדל. הוא קרא לשמר את השאיפה להתגדלות גם כאשר הדבר אינו מתאפשר באופן מעשי, והתייחס לתקופת הלימודים האקדמאיים כתקופת מעבר, כאשר העיקר הוא להוציא את השאיפה להתגדלות בתקופת העבודה והקמת המשפחה על הפנסיה ועד בכלל, כדי להופיע את התורה בכל מרחבי החיים.