ועידת ישראל לרפואה היא המפגש השנתי המרכזי של מערכת הבריאות בישראל, ולוקחים בה חלק כל השותפים לעשייה הבריאותית: רופאים ואחיות, אנשי מנהל הרפואה, מעצבי מדיניות הבריאות, אנשי חיל הרפואה, יצרני התרופות והציוד הרפואי, אנשי הרפואה המשלימה והתעשיות הנלוות, חברות הביטוח הרפואי, אנשי תקשורת וחוקרים, לדיון הפתוח גם לציבור הרחב.
הוועידה בוחנת מדי שנה סוגיות בעלות מכנה משותף רוחבי, שלכל העושים במלאכת הבריאות ולכל הנזקקים לשירותיה יש בהן עניין. סוגיות, שבעשייה היום-יומית השוטפת אין לנו פנאי לבחון לעומק. העלאת הנושאים לסדר היום הציבורי והמקצועי הוכיחה עצמה כמעוררת מחשבה, והביאה את מקבלי ההחלטות ובעלי המאה לתת עליהן את הדעת, לשנותן ולשפרן.
השנה תעסוק הוועידה בשני נושאים מרכזיים:
- ישראל והעולם - הרפואה כשגריר
המגיפות של המאה ה-21
העולם ידע מגיפות רבות, חלקן קטלניות ביותר. הרפואה המודרנית למדה להתמודד עם חיידקים, לשפר תנאי היגיינה ולמנוע התפשטות מחלות ומגיפות. בד-בבד קמו להן מגיפות מודרניות, שדרכי ההתמודדות עימן שונות לחלוטין.
בוועידת ישראל בחרו לטפל בארבע מהן:
- מגיפת ההשמנה - תולדה של אורח החיים המודרני, המזון המתועש והתחרות בין יצרני המזון, שגורמת לנו לצרוך מזון לא בריא ובכמויות מוגזמות.
- מגיפת עודף המידע - התוקפת אותנו בצורות שונות: מהצד התקשורתי אנחנו חשופים למידע רב, חלקו לא רלוונטי וחלקו שגוי. איך בוררים את התבן מהמוץ? מהצד הרפואי, ניתן היום לבצע בדיקות רבות ומגוונות. האם צריך את כולן? ומה קורה עם בדיקות שהמדע יודע לבצע, אבל אין לו הכלים הדרושים לטפל במחולליהן?
- מגיפת הפרעות הקשב - תופעה שלמעלה מ-10% מהאוכלוסיה סובלת ממנה. ילדים ומבוגרים. ולצידה הוויכוח על הטיפול התרופתי בתסמינים שלה.
- מגיפת תאונות הדרכים - הגורמת לאובדן חיים רבים ולאובדן כושר תפקודי אצל עשרות אלפי בני אדם מדי שנה. חלק מגורמי התופעה נובע מחוסר ריכוז ומבעיות בריאות שונות.
הרפואה כשגריר
ישראל ידועה בעולם לא רק כיצרנית תפוזי Jaffa אלא כמעצמת הייטק וכיצרנית תרופות. בשנים האחרונות למדה ישראל לנצל גם את הידע הרב שצברה בתחום הרפואה, ולהפוך ידע זה לכלי בשירות הדיפלומטי, שמגיע למיצוי מלא בהתרחש אסונות טבע. משלחות ההצלה שמארגנת ישראל זכו למוניטין רב, וזיכו אותנו בנקודות זכות רבות. גם בימי שגרה משמשת היכולת הרפואית שהתפתחה בארץ את נציגינו ברחבי העולם, המציעים למדינות מתפתחות תמיכה, הדרכה ושירותי רפואה שונים.
הרפואה הפכה גם לענף ייצוא, עם פוטנציאל גידול עצום. התיירות הרפואית לישראל גדלה בשיעורים משמעותיים ולצידה ניתן לפתח גם "שירותי ייצוא" הכוללים הקמת מערכות בריאות, בניית בתי חולים, שירותי ייעוץ מקוונים ועוד. נושא זה ייבחן בוועידה ממספר נקודות מבט, ובכלל זה מנקודת המבט של שגרירי הארצות הסמוכות לישראל.
