היום לפני 20 שנה, ב-1 באוגוסט 1990, פולשת עירק לכווית ומספחת אותה אליה.
הכוחות העירקיים פלשו לשטח כווית, כבשו אותה והרסו חלק ניכר מתשתיתה של המדינה. משפחת המלוכה נמלטה מן הארץ.
שורה ארוכה של סנקציות ננקטו נגד עירק על-ידי קואליציית מדינות המערב, וכן נעשו ניסיונות מצד האמריקנים לפתוח ערוץ דיפלומטי עם עירק; אך משדבר לא הועיל, קיבלה ארה"ב אישור ממועצת הביטחון של האו"ם "להשתמש בכל האמצעים שיהיו נחוצים" על-מנת לגרום לעירק לסגת מכווית.
ארצות הברית קבעה אולטימטום שפג ב-16 בינואר. סדאם, מצידו, הצהיר כי עירק לא תוותר על כווית, גם לא במחיר מלחמה. המלחמה הפכה בלתי נמנעת.
ב-17 בינואר פתחה ארה"ב, בראש מדינות הקואליציה, במתקפה אווירית על עירק לאחר שזו לא הסיגה את כוחותיה מכווית עד למועד האולטימטום שנקבע לה. המלחמה הסתיימה בתבוסתה של עירק ונסיגת כוחותיה מכווית.
לפני נסיגתם הציתו העירקים בכווית בארות נפט רבות, וגרמו בכך נזק סביבתי כבד.
אחרי המלחמה חזרה משפחת המלוכה לכווית, והקדישה מאמצים רבים לשיקום נזקי הקרבות. בשנת 1994 הכיר
סדאם חוסיין באופן רשמי בריבונותה של כווית.
מדינת כווית היא מדינה ערבית קטנה השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת עם עירק מצפון וערב הסעודית מדרום. המשטר במדינה הוא משטר מלכותי.