התנועה לאיכות השלטון עתרה (יום ד', 4.6.03) לבג"צ לביטול ההסכם שנחתם בין המדינה לבין החברה לישראל ובז"ן (בתי זיקוק נפט), בשל הפגמים הקשים שנפלו בהסכם והנזק הכבד שהוא גורם לקופת המדינה.
בעתירה, מבקשת התנועה מבג"צ להוציא צו על תנאי המורה לראש הממשלה, שר האוצר, שר התשתיות ומנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, לנמק מדוע לא ימנעו מלפעול על-פי הסכם ו/או יפעלו לביטולו של הסכם שנחתם ומעניק לגורמים פרטיים - החברה לישראל בע"מ בבעלות שמואל ויולי עופר, הרשאה לשימוש בנכסי המדינה - בבתי הזיקוק לנפט בחיפה ובאשדוד ל-50 השנים הבאות.
האחים עופר מחזיקים ב-26% ממניות חברת בז"ן אשר לה ניתן לפני 70 שנים זיכיון לשימוש בבתי הזיקוק, שעל-פיו אמורים לחזור בתי הזיקוק לידי המדינה בלא כל תמורה בחודש אוקטובר 2003, באם לא היה נחתם הסכם זה ערב תום הזיכיון - לפני חודשים אחדים.
בעקבות ההסכם צפויה למעשה המדינה לפתוח בתהליך הפרטת משק זיקוק הנפט בישראל המצוי בעיצומו, למכור רק 74% מזכויותיה בבתי הזיקוק, בעוד שיכולה המדינה היתה למכור 100% מנכסים אלו אם לא היתה חותמת על הסכם זה.
בפניית התנועה לבג"צ שאלה, מדוע לא יפעלו להשבת הנכסים שהיו בשימוש בז"ן לידי המדינה מיד בתום הזיכיון ולא ימתינו 50 שנה נוספות. זאת, תוך שהענקת זכויות אלו או הרשאה לשימוש בנכסי המדינה, נעשית תוך פגיעה קשה בעיקרון השיוויון, תוך פגיעה קשה בצדק החלוקתי ותוך עקיפת דיני המכרזים.
כן מבקשת התנועה צו על תנאי המורה להם לנמק מדוע לא יפעלו בדרך מכרז או בדרך אחרת אשר תבטיח, כי תתקבל הצעת המחיר הטובה ביותר, תוך שמירה על מתן הזדמנות הוגנת להגשת הצעות לגורמים נוספים מעבר לחברה לישראל ולאחים עופר.
מדוע לא ימנעו מלפעול בהליך הלקוי מן היסוד - בו לא נעשתה בדיקת שווי זכויות המדינה או הזכות לשימוש או החזקה בנכסי המדינה בבתי הזיקוק, בטרם הוענקו לחברה לישראל ולאחים עופר. כמו כן טענה כי הערכת שווי נערכת על-פי ההסכם רק כעת לאחר שכבר סוכם עם החברה לישראל, על-פי ההסכם, דמי השימוש השנתיים אותם ישלמו מדי שנה למדינה עבור ההרשאה לשימוש בנכסי המדינה, מחיר אשר כאמור נקבע בטרם היתה בידי המדינה הערכת שווי הזכויות שהועברו.
בנוסף, מבקשת התנועה מבג"צ להוציא מלפניו צו ביניים המורה לראש הממשלה ולשרים האמורים, להימנע מצעדים שנועדו לפטור ממכרז את ההתקשרות שבין המדינה ובין החברה לישראל והאחים עופר ובז"ן. זאת, עד למתן פסק דין בעתירה גופה.
העתירה מצביעה על הליך לקוי מן היסוד בו גובש הסכם זה, בין היתר, תוך שהמדינה פונה לגורמים מקצועיים להערכת שווי הזכויות המוענקות על-פי ההסכם לחברה לישראל ולאחים עופר רק לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שכבר סוכם עימם המחיר שישלמו עבור זכויותיהם על-פי ההסכם.
תוכנו של ההסכם, וכך אף ההליכים המנהליים שקדמו לגיבושו, מנוגדים לשורה של דברי חקיקה - חוק מנהלי מקרקעי ישראל, חוק ניהול נכסי המדינה, וחוק יסוד חופש העיסוק. זאת בשל היתרון הבלתי הוגן המוענק לפי ההסכם בתחרות במהלך הפרטת בתי הזיקוק המצויה בעיצומה. תוכנו של ההסכם וההליכים המנהליים שקדמו לגיבושו אף מעידים על דרך בלתי ראויה בה מנוהלים נכסי המדינה, באופן הצופן בחובו פוטנציאל נזק כספי כבד למדינה.
