סרגיי רברוב
קבוצה: דינמו קייב
עונה: 1998/9
סטטיסטיקה: 4 שערים, העפלה לחצי הגמר
תיאור המקרה: בימים שוואלרי לובאנובסקי עוד התנשם בכבדות על הקווים של האיצטדיון שרק בעוד כמה שנים ייקרא על שמו, על כר הדשא כיכבו שניים מהחלוצים האימתניים ביבשת. האחד היה אנדריי שבצ'נקו. השני, לימים הכובש הגדול בהיסטוריה של הליגה האוקראינית, היה סרגיי רברוב. ביחד הם הדיחו את ארסנל וריאל מדריד ונכנעו לבסוף רק לבאיירן מינכן. שנה לפני כן הם גם כבשו רביעיה סנסציונית בקאמפ-נואו מול ברצלונה. מרחוק היה קשה להבדיל ביניהם. שניהם היו מהירים, חדים, בעלי מוסר עבודה מזרח-אירופאי אמיתי. בראיה לאחור, ההבדל המהותי היחיד ביניהם היה בכלל בקבלת ההחלטות מחוץ למגרש: שבצ'נקו עבר למילאן, רברוב בחר לנסות ולשבור את קללת החלוצים של טוטנהאם. איך זה נגמר בסוף – לפחות בכל הקשור לווייט הארט ליין של תחילת המילניום - כולם יודעים.
איבן קאמפו
קבוצה: ריאל מדריד
עונה: 1999/2000
סטטיסטיקה: זכיה בגביע, שיחק 90 דקות בגמר
תיאור המקרה: איבן קאמפו לא היה אמור להיות שם, בגמר האלופות. לא ברור איך בכלל הגיע לריאל מדריד. אם יש מישהו שהוא האנטי-תזה המושלמת למה שהמועדון הזה הפך להיות, זה הבלם עם התספורת המזעזעת, המבט העייף והטכניקה שמזכירה לנו שלא כל מי שנולד בספרד באמת יודע מה לעשות עם כדור. אבל איבן קאמפו היה שם, בסטאד דה פראנס. ובניגוד לכל כך הרבה בלמים ששיחקו על המשבצת הזו אחריו, הוא פשוט לא טעה. לאוהדי ריאל זה הספיק לגביע, אבל לצוות המקצועי, או יותר נכון להנהלת ריאל, זה לא הספיק כדי לתת לו עוד הזדמנויות לא לטעות. אחרי שנתיים על הספסל הוא הושאל לבולטון, קבוצה שתואמת את מידותיו הרבה יותר, שם העביר מספר שנים יפות. לאחרונה, לפני שתלה את הנעליים, נצפה משחק ב.א.א.ק לארנקה מהליגה הקפריסאית השניה.
ג'רארד לופס
קבוצה: ולנסיה
עונה: 1999/2000
סטטיסטיקה: 4 שערים, שלושער מול לאציו ברבע הגמר, העפלה לגמר
תיאור המקרה: תתארו לכם את צ'אבי, תוסיפו עוד 12 ס"מ, וקיבלתם את מי שהיה אמור להיות אפילו גדול יותר מהפליימייקר הנוכחי של ברצלונה. ג'רארד גדל במחלקת הנוער הקטאלונית, התגלגל לוולנסיה ובגיל 21 בלבד – בימים בהם צ'אבי עוד היה בסך הכל המחליף של פפ גווארדיולה – הוא כבר הוביל את העטלפים לגמר ליגת האלופות. בארסה התחרטה ורכשה אותו בחזרה תמורת 15 מיליון יורו, אבל שילוב של פציעות, תקופה רעה לקבוצה ובעיקר היותו קצת אובר-רייטד גרמו לג'רארד להכיר מקרוב את הספסלים ואת יציעי הקאמפ-נואו. עזוּב ונשכח הוא עבר למונאקו הצרפתית, משם לרקראטיבו וכיום, כשהוא בן 31 בלבד, משחק ג'רארד בג'ירונה מהליגה השניה.
לארס ריקן
קבוצה: בורוסיה דורטמונד
עונה: 1996/7
סטטיסטיקה: 4 שערים, זכיה בגביע
תיאור המקרה: מינכן, גמר האלופות 1997. מאמן דורטמונד אוטמאר היצפלד כבר חושב כיצד לשמור על יתרונו השביר, 1:2. בדקה ה-67 הוא מוציא את החלוץ שטפן שפויזאט ומכניס במקומו את הילד בן ה-20, לארס ריקן. כעבור 16 שניות המחליף הגרמני מסיים מתפרצת בהקשתה מדויקת מעל אנג'לו פרוצי ומבטיח לדורטמונד זכיה היסטורית בליגת האלופות. כבר בגיל 17 נחשב ריקן לאחד הכישרונות העולים בגרמניה, אבל עונת הצ'מפיונס ב-97' העניקה לו חשיפה עולמית. הוא הבקיע גם מול אוקזר ברבע הגמר והבטיח את העליה לגמר בשער מצוין מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. ואז הגיעה הנפילה: פציעות טורדניות בברך שקטעו לו את הסיכויים במאנשאפט, תפקיד הפליימיקר לא התאים לו, היעדר כושר גופני והעקשנות להישאר בדורטמונד אחרי השיא. כל אלה היוו מחסומים שמנעו מריקן לממש את הפוטנציאל הגדול שהיה טמון בו.
לואיס גרסיה
קבוצה: ליברפול
עונה: 2004/5
סטטיסטיקה: 5 שערים, זכיה בגביע
תיאור המקרה: האמת, זה לא מגיע לו. הוא כבש את "שער הרפאים", כך על פי ז'וזה מוריניו, והדיח את צ'לסי בחצי הגמר. ברבע הוא גם כבש שער ניצחון מול יובנטוס. אבל מה שנזכור מהקמפיין הביזארי של ליברפול באותה עונה זה את הנחישות של סטיבן ג'רארד, הבומבה של ולדימיר שמיצר, הפנדל והריבאונד של צ'אבי אלונסו, העמידה של דודק בפנדלים וכמובן את רגע ההנפה. ללואיס גרסיה, שסובל משם נפוץ מדי בקרב כדורגלני ספרד כדי להפוך למותג, אין מקום בזכרון הסופי של אותה עונה שנותב כולו לאותו ערב משוגע באיסטנבול. כמו שלא היה לו גם מקום של ממש באתלטיקו מדריד ובראסינג סנטאנדר, הקבוצות אליהן הידרדר אחרי שליברפול שבה למימדיה הטבעיים.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/6/186416.jpg
איאן הארטקבוצה: לידס יונייטד
עונה: 2000/01
סטטיסטיקה: 3 שערים, העפלה לחצי הגמר
תיאור המקרה: סיפור עלייתו ונפילתו של הארט מקביל לסיפורו העצוב של מועדון הפאר מיורקשייר. בזכות מהירות יוצאת דופן ורגל שמאלה חזקה סומן האירי הבין-לאומי כאחד המגנים התוקפים הטובים באירופה בתחילת המילניום. לרפרטואר הוסיף את יכולת הכיבוש ממצבים נייחים: גול שלו מבעיטת עונשין אדירה מול לה קורוניה בנוק-אאוט עזר ללידס להעפיל לחצי גמר האלופות עם שני שערים נוספים בשלב הבתים. אחרי שתי עונות מוצלחות באלנד רואד, הציפיה הייתה שיגיע למועדון גדול, אלא שהארט בחר דווקא בשמש של לבאנטה הספרדית. במועדון מוולנסיה הספיק להיפצע פעמיים בצורה קשה. אחרי הפיאסקו בספרד חזר לבריטניה, אך מעולם לא שיחזר את כושרו מבעבר. בממלכה מספרים כי אחת הסיבות לעצירה ביכולתו היא שגם בשנות השיא לא ידע באמת לעשות הגנה.
דייגו פלסנטהקבוצה: באייר לברקוזן
עונה: 2001/02
סטטיסטיקה: 16 משחקים, העפלה לגמר
תיאור המקרה: לדייגו פלסנטה אף פעם לא היו נתונים מרשימים. לא גובה וכוח, גם לא מהירות בלתי רגילה, אבל הוא חיפה על כך בזכות משחק הקרבה ומשמעת טקטית. אוהדי לברקוזן נוצרים בליבם רגע אחד של פלסנטה: חצי גמר ליגת האלופות 2001/2 במשחק הגומלין בבית מול מנצ'סטר יונייטד הצליח המגן הארגנטיני להרחיק בנגיחה הירואית מהקו כדור שירה דייגו פורלאן, ובכך הבטיח לגרמנים הופעה היסטורית בגמר. פלסנטה יכול היה להיות אלוף אירופה, אלוף הבונדסליגה ומחזיק בגביע הגרמני באותה שנה, אבל בכל המקרים סיים כסגן. השנה הקסומה שלו בבאיי ארינה זיכתה אותו במקום בהרכב ארגנטינה במונדיאל 2002. הופעה פושרת והדחה בסיבוב הראשון סתמו את הגולל על הנבחרת, ומאז למעשה לא שב יותר לשחק על הבמות הגדולות. לאחר מכן שימש בעיקר כשחקן ספסל בסלטה ויגו ובבורדו, ולאחרונה נצפה במדי סן לורנסו.http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/8/186418.jpg
קשישטוף וארז'יחה
קבוצה: פנאתינייקוס
שנה: 1995/6
סטטיסטיקה: 6 שערים, העפלה לחצי הגמר
תיאור המקרה: קשה להצביע על עונה אחת גדולה של השחקן שהבקיע למעלה מ-300 שערים בקריירה וזכה ב-6 אליפויות ליגה (בפולין וביוון), אבל אם בכל זאת תשאלו את וארז'יחה מה היה הרגע המכונן בקריירה שלו, הוא יסמן את ה-3 באפריל 1996. זה היום בו חדר לתודעת היבשת כולה, אחרי שהקפיץ כדור באלגנטיות מעל אדווין ואן דר סאר לרשת אייאקס וניצח 0:1 את אלופת אירופה במבצרה בחצי הגמר הראשון. וארז'יחה היה הכוכב הגדול של פאו עם צמד נגד לגיה וארשה ברבע גמר ושלושה שערים בשלב הבתים. ב-97' הודחה פנאתינייקוס כבר בשלב המוקדם של הצ'מפיונס ונעלמה אל מאחורי הקלעים למשך שנים רבות. וארז'יחה החל את הקריירה ב-83', בדיוק בתקופה שבה הנבחרת הפולנית החלה בתהליך השקיעה שלה, ולכן לא זכה להעפיל עימה לאף טורניר גדול. ליגת האלופות העניקה לו חשיפה בין-לאומית ראשונה, ואולי בעצם גם אחרונה.
דאדו פרשו
קבוצה: מונאקו
שנה: 2003/4
סטטיסטיקה: 7 שערים, רביעיה מול לה קורוניה, העפלה לגמר
תיאור המקרה: עד גיל 29 מעטים הכירו את דאדו פרשו. בתחילת הקריירה בצרפת אמרו עליו שהוא שמן (שקל מעל 100 ק"ג) ושאינו מקפיד על אורך חיים ספורטיבי (עישן 2 קופסאות סיגריות ביום). עונת 2003/4 הייתה אמורה להיות שנת המפנה בה חלוץ מונאקו קנה את עולמו בערב אחד מעורר השראה. פרשו חורר 4 פעמים את הרשת של לה קורוניה ב-3:8 המפורסם בלואי ה-2 והפך לשחקן השלישי בהיסטוריה שכובש רביעיה בליגת האלופות. "ואן באסטן הקרואטי" הוסיף עוד 3 שערים בשלב הבתים והיה חלק אינטגרלי בקבוצה הקטנה מהנסיכות שהעפילה לגמר. הופעותיו המרשימות העניקו לו מקום בנבחרת קרואטיה, איתה עלה ליורו 2004 ולמונדיאל 2006. אחרי סדרת פציעות חוזרות בברך, נאלץ ב-2007 לפשוט את מדי ריינג'רס ולהודיע על פרישה.
- אז מי ראוי להשלים את העשיריה הזאת? טקבקו
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/9/186419.jpg