היום לפני 30 שנה, ב-22 בספטמבר 1980, נפתחת מלחמת אירן-עירק. עם פלישתו של
סדאם חוסיין לאירן החלה למעשה המלחמה הקונבנציונלית הארוכה ביותר של עירק שהייתה בעלת השפעה על העולם כולו.
העילה למלחמה הייתה סכסוך ארוך-שנים בין שתי המדינות סביב ריבונות על שאט-אל-ערב ושלושה איים. סדאם, שלאחר בחירתו לנשיא היה זקוק לתמיכתם של ההמונים, חשב להשיג תמיכה זו על-ידי היציאה למלחמה, והאמין כי כיבוש מחדש של האזורים יבסס את מעמדו כמנהיג עירק.
למרבה האירוניה, ארצות הברית, שראתה בעירק כלי למיגור האיום האירני, ציידה לאורך שנות המלחמה את עירק בציוד לוחמה ובאמצעי תקשורת בעלות של מיליארדי דולרים.
עירק ניסתה לנצח במלחמה במספר דרכים. תחילה בניסיון להמריד את המיעוטים האתנים שישבו במדינות. בשלב מאוחר יותר של המלחמה, ניסו העירקים "לשבור" את רוחו של העם האירני על-ידי הטלת פצצות לעומק ריכוזי האוכלוסיה וכן חסימה של דרכי אוניות נפט ומשא אל המפרץ הפרסי וממנו.
במלחמה זו נעשה בפעם הראשונה השימוש באזור בטילי קרקע-קרקע ובנשק כימי. על-פי הערכות, נפגעו מגז החרדל כ-100,000 חיילים אירניים.
המלחמה הסתיימה לאחר 8 שנים ללא הכרעה, וגרמה למותם של כ-400 אלף חיילים ואזרחים ולפציעתם של יותר מ-750 אלף. כמויות אדירות של נפט עלו באש והכלכלה של עירק ואירן נקלעה למשבר קשה.
