פישר: אני ושטייניץ מטפלים בפציינט אחד

כמדי שנה, יצא הנגיד סטנלי פישר למפגש השנתי של קרן המטבע העולמית והבנק העולמי בוושינגטון, שיתקיים בסוף השבוע. במסיבת העיתונאים היום (א', 3.10.10), התייחס הנגיד לנושאים שיעלו על הפרק בפגישות שהוא יקיים עם גורמים שונים בכלכלה העולמית וכן בכינוס באופן כללי.

לגבי המשק הישראלי, הרי שמצבו טוב: הצמיחה ברביע השני, על-פי האמדן האחרון של הלמ"ס, עמדה על 4.6%. שיעור האבטלה ירד לרמה של 6.2%, כמעט הרמה בה עמד ערב המשבר. האינפלציה בהסתכלות ל-12 חודשים אחורנית נמצאת סמוך למרכז היעד, אם כי סעיף שירותי הדיור במדד המחירים לצרכן עולה בקצב מהיר, וזאת על-רקע עלייתם המהירה של מחירי הדירות, אשר אינם כלולים במדד המחירים לצרכן. הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על כ-4% מהתוצר ב-2010, נמוך מהמתוכנן, וטוב בהרבה משל מרבית המדינות מפותחות. העודף הגדול בחשבון השוטף צפוי להתמיד גם השנה. על בסיס הצמיחה ברביע השני ועל בסיס תוצאות מקדמיות של סקר החברות, אשר חוזות המשך צמיחה ברביע השלישי, העלה בנק ישראל את תחזית הצמיחה ל-2010 ל-4%. עם זאת, היות ותחזיות הצמיחה בחו"ל, בעיקר בארה"ב, ירדו לאחרונה, הורדנו במעט את תחזית הצמיחה שלנו ל-2011 מ-4% ל-3.8%.

למול המצב הטוב במשק, הרי שהמשק העולמי שרוי באי וודאות, אשר מקרינה גם על המשק הישראלי. הצמיחה באירופה צפויה להיות נמוכה מהקצב הנוכחי שלה, וככלל המדינות המפותחות אינן מצליחות לצמוח ברמות שלפני המשבר ולהוריד את שיעור האבטלה. במשקים המתעוררים שיעורי הצמיחה גבוהים יותר, וניתן לראות, שמשקים שהמערכות הפיננסיות שלהן לא נפגעו במהלך המשבר, חזרו לצמוח, בעוד משקים שסבלו מבעיות במערכת הפיננסית עדיין לא יצאו מהמשבר. עובדה זו מדגישה את החשיבות שבשמירה על האיתנות הפיננסית.

המפגש השנה צפוי לעסוק בתופעת "מלחמת המטבעות", על-פי המינוח שטבע שר האוצר הברזילאי. המדינות שצומחות מהר יחסית נמצאות בבעיה מבחינת שוק המט"ח שלהן, כולל ישראל. מדינות רבות, שאינן מוכנות לקבל את הייסוף שהשווקים כופים עליהן, מתערבות כעת בשוק המט"ח. בנק ישראל היה הראשון לעשות זאת במרס 2008, אולם השיח העולמי לא יעסוק בישראל, אלא במדינות כברזיל, שוויץ, יפן, וכו'. לדברי פישר, יש להבין שמקור הבעיה הוא בחוסר האיזון שבין סין לארה"ב. הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב חייב לקטון, כלומר, חייב להיות מישהו בכלכלה העולמית שיקטין את העודף שלו מול ארה"ב. סין היא כמובן המועמד העיקרי, אבל היות והיא אינה עושה צעדים בכיוון, הנטל נופל על משקים אחרים. מצב זה יוצר מתח רב בשווקים העולמיים וצפוי דיון ער בסוגיה - שהיא למעשה אותה הסוגייה שבעטיה הקימו מלכתחילה את קרן המטבע. סוגייה נוספת שתעמוד בראש סדר היום של הדיונים הנה כמובן המערכת הפיננסית והצעדים הנדרשים לשמירה על יציבותה. נושא שלישי, מעניין לא פחות, יעסוק בשיווי המשקל החדש שנוצר במשק העולמי, לאור עליית החשיבות של מדינות מתעוררות: ברזיל, מקסיקו, אינדונזיה, סין, הודו, ועוד. למעשה, אם בעבר נהוג היה לציין שעיקר הפעילות הכלכלית מתרחשת לאורך חופי האוקיינוס האטלנטי, הרי שהיום מרכז הכובד עובר למדינות הגובלות באוקיינוס השקט. לאור זאת מתחיל גם ויכוח בין ארה"ב לאירופה לגבי הרכב הדירקטוריון של קרן המטבע. היות שהיא מחזיקה ב-17% מזכויות ההצבעה, לארה"ב יש למעשה זכות וטו לגבי שינויים בהרכב הדירקטוריון, והשנה ארה"ב השתמשה בזכותה כדי לכפות על האירופים דיון בהגדלת חלקם של המשקים המתעוררים על חשבון האירופים.

הנגיד התייחס במסיבת העיתונאים גם למספר נושאים שוטפים:

• לגבי תוואי עליות הריבית, הרי שאם המשק העולמי ימשיך לצמוח בקצב שקרן המטבע צופה כעת, הריבית תעלה על-פי בקצב שתיאר בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה. עם זאת, התחזית תלויה בגורמים רבים, ותוואי הריבית בישראל תלוי נכון לעכשיו במידה רבה במחירי הדיור ובשער החליפין. החלטת ריבית מתקבלת פעם בחודש בדיוק מסיבה זו - כדי לאפשר למדיניות להתאים את עצמה להתרחשויות בלתי צפויות.

• לגבי מערכת היחסים עם שר האוצר, הנגיד ציין שגם הוא וגם שר האוצר מבינים שהם משולים לשני רופאים המטפלים בפציינט אחד - המשק הישראלי. היחסים בין הנגיד לשר טובים, וגם אם מידי פעם מישהו אומר דברים שגורמים לכותרות בעיתונים, דבר זה אינו פוגע בשיתוף הפעולה החשוב בין השר והנגיד, לטובת המשק כולו. אומנם הופיעו בעיתונים ידיעות על כך ששר האוצר התנגד להעלאת הריבית, אולם ברור לכל שהסמכות לקביעת הריבית נמצאת בידי הנגיד בלבד, וכשתקום הוועדה המוניטארית היא תעבור לידיה.

• לגבי מחירי הדיור, נתונים ראשוניים מצביעים על כך שמחירי הדיור מתחילים להתייצב, אולם מדובר, כאמור, בנתונים ראשוניים. חשוב מאוד שיהיה שינוי מצד ההיצע. אם לא יגדל קצב התחלות הבנייה, יצטרך בנק ישראל לנקוט בצעדים נוספים. יותר מדי משברים פרצו בעולם כתוצאה משוק הדיור. בנק ישראל מעדיף שהפתרון יבוא מצד ההיצע, אולם אם זה לא יקרה יהיה צורך לטפל בבעיה מצד הביקוש.

• לגבי שוק המט"ח. בשבועות האחרונים התחזק השקל מול הדולר, אולם בנק ישראל אינו מסתכל רק על שער הדולר. האירו, למשל, חזר כבר לרמה של 5 שקלים לאירו. שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית בתקופה האחרונה. בנק ישראל עומד בקשר עם שר האוצר ועם גורמים נוספים, וימשיך לבצע את המדיניות שלו גם בעתיד. בהתייחס לסוגיה שעלתה לאחרונה על פיה לכאורה בנק ישראל מפסיד כתוצאה מהחזקת יתרות המט"ח וכתוצאה מכך לא יעביר רווחים לממשלה, הרי שהחוק קובע בצורה חד-משמעית את תפקידי הבנק המרכזי. יצירת רווחים אינה אחד מתפקידי הבנק. הבנק יכול לייצר רווחים בקלות אם ידפיס כסף ויגדיל את שיעור האינפלציה ואת קצב הפיחות בשער החליפין. תפקיד הבנק הוא לשמור על יציבות המחירים, לתמוך בצמיחה ובתעסוקה, ולשמור על היציבות הפיננסית. יעדים אלו אינם מושגים על-ידי הגדלת רווחי הבנק המרכזי. מי שרוצה לבחון את הסוגיה, צריך לבחון את התועלת למשק כתוצאה מהעובדה שהיצואנים המשיכו לייצא בזמן המשבר למול ה"הפסדים", אם יש כאלו, מהחזקת יתרות.