בדיון שהתקיים (יום ג', 16.11.10) בוועדת הכספים על בקשת רשות המיסים לבטל את ההכרה בהוצאות האש"ל, אמרה נציגת הרשות, מיכל דויטש, שהוצאות המדינה על אש"ל בשנת 2009, עתידות היו להגיע לכ-600 מיליון שקלים, אלמלא הקשחת הקריטריונים בשנים האחרונות.
לדבריה, בעתיד, המדינה עתידה לספוג הפסדי הכנסות של קרוב ל-1.5 מיליארד שקלים בשנה, אם לא תבוטל תקנת האש"ל. "הוצאות שאינן כרוכות בעבודתו של אדם ואינן משמשות להשגת פרנסתו, לא ייחשבו הוצאה מוכרת", אמרה.
יו"ר ועדת מיסים של לשכת רואי החשבון, עופר מנירב, המתנגד לכוונת רשות המיסים לבטל את האש"ל, אמר שהוצאות נלוות לעבודתו של אדם, כגון ארוחות, אינן הוצאה פרטית. מנירב הגדיר את הכוונה לבטל את הוצאות האש"ל "אבסורד" והביא דוגמה של אדם, שבשל עבודתו לן במלון וארוחת הבוקר לא תחשב לו הוצאה מוכרת. בהמשך, טען שהאבסורד ייגבר כשאותו אדם יארח אורח מחו"ל שהוצאות האירוח שלו, הזהות לחלוטין להוצאות שלו כמארח, יוכרו כהוצאות מוכרות. "יותר מכך", הוסיף, "בנסיעת אדם לחו"ל לצורך עבודתו, מה תאמר אז רשות המיסים, שהלינה תוכר וארוחת הבוקר לא?", תהה.
נשיא לשכת ארגוני העצמאיים, עו"ד יהודה טלמון, תהה אף הוא, היכן יעבור הגבול בעניין אי ההכרה בהוצאות האש"ל. לדבריו, אין זה מוסרי לומר שאדם שיוצא ממקום עבודתו ולעיתים לימים שלמים, שהוצאות בגין ארוחות לא ייחשבו הוצאות מוכרות. לדבריו, אין שיטת משפט שלא מכירה בהוצאות האש"ל.
עו"ד איתן צחור מלשכת עו"ד, קרא לצרף לביטול האש"ל סייגים, כגון הוצאות בזמן נסיעות עבודה לחו"ל יש הוצאות וכן בכל מקום שהמחוקק קבע.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) טענה שמדובר בהכבדה קשה דווקא על העצמאים ובמיוחד על העסקים הקטנים והבינוניים. לדבריה, מנכ"לים ובעלי חוזי העסקה בכירים זוכים ממילא להחזרי הוצאות אלו ומכאן שעיקר הפגיעה תהיה במעמד הביניים. יחימוביץ' קראה להיזהר מאוד בכל שינוי בתקנת האש"ל.
יו"ר הוועדה ח"כ
משה גפני (יהדות התורה) הציע להשאיר את המבחן של הכרה בהוצאות האש"ל ולאפשר לאדם להוכיח אילו הוצאות קשורות במשרין להכנסתו ואילו לא. ההצבעה על ביטול ההכרה בהוצאות האש"ל תתקיים במסגרת ההצבעות על חוק ההסדרים כולו.
