ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה עוד סעיפים בחוק ההסדרים ובהם איסור על חברות הטלפונים הניידים למכור מכשירים נעולים המיועדים לשימוש רק בכרטיסי סים (SIM) שלהן.
לקוח יוכל להשתמש במכשיר שקנה ברשת אחת גם אם יעבור לחברה אחרת. כיום עלות הסרת הנעילה עשויה להגיע ל-100 שקל.
למעשה, יוחיבו חברות הסלולר להסיר את כל החסימות וההגבלות בשימוש במכשירי הסלולר - חסימת סים והגבלת שירותים כמו גלישה חופשית באינטרנט או שימוש בסקייפ (skype). ההוראה צפויה להיכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר 2011 (בעוד כ-3 שבועות) עם אישור חוק ההסדרים.
הוועדה דנה בסעיפים שנועדו לאסור על חברות הסלולר לחסום או להגביל שימוש שירותים ויישומים המסופקים על גבי רשת האינטרנט (בהם VoIP, Wi-Fi). כמו-כן התקיים דיון בהצעה לאסור חסימת שימוש ברשת של מפעיל אחר (חסימת כרטיסי סים).
שר התקשורת,
משה כחלון, בישר לחברי הוועדה כי הצעת החוק של ח"כ
יוליה שמאלוב ברקוביץ, יו"ר הוועדה ח"כ
אופיר אקוניס וח"כ
אורי מקלב - לבטל לחלוטין את קנסות היציאה שגובות החברות הסלולריות ממנויים שמבקשים לבטל את ההתקשרות לפני תום החוזה – נדחתה בדיון בוועדת השרים לחקיקה.
השר סיפר כי "משרד התקשורת הביע תמיכה בחוק, אך שני משרדים אחרים התנגדו". היו"ר אקוניס שאל את כחלון האם מדובר במשרדי האוצר והמשפטים וכחלון השיב: "האם אתה מכיר משרדים אחרים שמתנגדים? אבל אנחנו נכניע אותם בסופו של דבר". אקוניס אמר כי הוא מצר על החלטת משרדי האוצר והמשפטים וכי אין בכוונתו לוותר בנושא הזה.
במקביל, הודיע ח"כ כרמל שאמה-הכהן כי הוא מבקש להציע רוויזיה (דיון מחדש) להצעה בדבר קנסות הסלולר. הוא מציע כי בחוזים שנחתמו טרם כניסת החוק לתוקף (ה-1 בינואר 2011) יישאר הקנס שנקבע בהצעתו הקודמת על 8% מהחשבון הממוצע כפול מספר חודשי ההתחייבות שנותרו למנוי, אך מכניסת החוק לתוקף ייאסר על חברות הסלולר לגבות קנסות יציאה.
לאחר מכן דנה הוועדה בהצעת משרד התקשורת, לאסור על חברות הסלולר לחסום שירותים שלא נעשים ישירות דרך הרשת שלהן (שירותים הניתנים באינטרנט באמצעות תוכנות כמו סקייפ או שיחות VoIP), למנוע מהן לחסום את השימוש במכשירים ברשת אחרת באמצעות חסימת כרטיס ה'סים' וכן לאסור עליהן לנוון את המכשירים מתכונות כמו שן כחולה ושימוש באינטרנט אלחוטי בטכנולוגיית Wi-Fi ו-Bluetooth). כל זאת ב-3 חריגים: במקרים מיוחדים שיקבע השר, לבקשת מערכת הביטחון או אם הלקוח ביקש זאת במפורש.
חברי הכנסת מנחם מוזס,
יצחק וקנין ואורי מקלב ביקשו לוודא כי החסימות שנהוגות בטלפונים ה"כשרים" לא ייפגעו כתוצאה מהצעת החוק. "עמלנו קשה מאוד לקבל את הקווים הכשרים ואני רוצה לוודא שהן לא ייפגעו והחקיקה הנוכחית לא נועדה לפתוח אותם", אמר ח"כ וקנין. נציגי משרד התקשורת הסבירו כי המספרים ה"כשרים" לא ייפגעו וכי מי שירצה לקבל שירותים חסומים יצטרך לקבל מספר אחר או לרכוש מכשיר אחר.
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אתי בנדלר, הביעה חשש כי הפתרון לא יאפשר לצרכנים לבקש את הסרת החסימות. למרות זאת, הצעת הממשלה אושרה אך נציג משרד האוצר הבהיר כי בכוונת המשרד לנסח את הסעיף מחדש בתיאום עם היועצת המשפטית של הוועדה.
לאחר מכן התעוררה מחלוקת באשר לתחולת החוק. לפי ההצעה, החל ב-1 בינואר 2011 (עם כניסת חוק ההסדרים לתוקף) יחויבו החברות הסלולריות להסיר או לבטל את כל החסימות וההגבלות הקיימות לבקשת המנויים ללא תשלום (כיום גובות החברות תשלום של כ-70 עד 100 שקלים עבור הסרת חסימת הסים). כמו-כן החברות לא יוכלו ממועד זה למכור מכשירים מנוונים.
שמאלוב-ברקוביץ' אמרה כי צריך לתת לחברות הסלולריות זמן של 3 חודשים להתארגנות. היא ביקשה שלגבי הסרת החסימה של כרטיסי ה'סים' תידחה כניסת החוק לתוקף עד ה-1 באפריל 2011. מנהלת אגף אסדרה בפרטנר, יהל בן-נר, אמרה כי "יש לחברות מלאי של מכשירים שאותם צריך לאסוף, לפתוח אחד אחד את כל המכשירים ולהסיר מהם את החסימה והדבר הזה לוקח זמן". בן-נר טענה כי במשרד התקשורת לא בדקו באופן יסודי כמה זמן אורך דבר כזה.
נציגי משרד התקשורת הסבירו כי מדובר בפעולה פשוטה, שהחברות עושות כבר כיום ללקוחות המבקשים זאת תמורת תשלום. נציג האוצר, יהודה סבן, אמר כי שרי התקשורת והאוצר מוכנים לקבל את הצעתה של שמאלוב-ברקוביץ', אולם הוועדה דחתה את ההצעה וקבעה כי הסרת החסימות תבוצע כבר עם כניסת חוק ההסדרים לתוקף. שמאלוב-ברקוביץ' ביקשה לרשום את הצעתה כהסתייגות שתעלה להצבעה במליאה.