מייסד
מיקרוסופט ישראל, אריה סקופ, תובע 1.4 מיליון שקל ממספר עורכי דין, בטענה שרימו אותו במכירת בית ברמת השרון. בין הנתבעים: עו"ד ד"ר אמנון בן-דרור, מהמובילים בארץ בתחום דיני המשפחה, ועו"ד
אהרון טירר, חבר בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
תביעתו של סקופ הוגשה באמצעות עוה"ד חן פרוינד ויואב כסלו לבית משפט השלום בהרצליה. עניינה בבית ברחוב למרחב ברמת השרון, אותו רכשו סקופ ורעייתו איילה בשנת 2000. מהנתונים שבתביעה עולה, כי הם שילמו אז 3 מיליון שקל.
סקופ אומר כי הבית היה שייך לבני הזוג עמנואל ודורית זיו, אשר מכרו אותו במסגרת הליך הגירושין ביניהם. הבעל יוצג בידי טירר, והאישה - בידי בן-דרור. השניים מונו יחדיו ככונסי נכסים למכירת הבית.
כאשר גילה טירר, כי בני הזוג סקופ אינם מיוצגים בעסקה בידי עורך דין, הציע להם לייצגם תמורת 1.25% ממחיר הבית בתוספת מע"מ. לטענת סקופ, הוא לא ידע אז, כי כללי האתיקה אוסרים על כונס לייצג את רוכש הנכס. הדבר חמור במיוחד - הוא מוסיף - לנוכח העובדה שטירר משמש כדיין בבית הדין המשמעתי, ולפיכך אמור להכיר היטב את כללי האתיקה ולהקפיד עליהם. בפועל, ייצגו את סקופ רועי טירר (בנו של אהרון) וצבי טהורי (חתנו), העובדים שניהם במשרדו ונתבעים אף הם.
לדברי סקופ, הסכם המכר שהכינו טירר ובן-דרור כלל הצהרה של הזוג זיו (הנתבעים גם הם), ולפיו הבית נקי בין היתר מכל צו הריסה. עוד התחייבו עורכי הדין להמציא לרוכשים עד יולי 2000 את כל המסמכים הדרושים לרישום הבית על-שמם בטאבו. ואולם הוא טוען, עד יולי 2007 העבירו הכונסים לזוג זיו את הכסף שקיבלו תמורת הבית, אך מבלי שהשיגו אישור עירייה ומבלי ששילמו את היטל ההשבחה.
בני הזוג סקופ השכירו את הבית ובשנת 2005 התעניין השוכר באפשרות לרכוש אותו, אך היפנה את תשומת ליבם לכך שהבית אינו רשום על שמם בטאבו. בעקבות זאת מסרה עורכת דין ממשרד טירר לסקופ, כי מדובר בעניין טכני שאינו מקור לדאגה. מאחר שהמו"מ עם הרוכש הפוטנציאלי לא נמשך, לא בדק סקופ את העניין.
ביולי 2007 קיבל סקופ הצעה רצינית למכירת הבית ושכר את עו"ד כסלו. הלה גילה, כי הבית עדיין לא רשום על שם הזוג סקופ וקיימים עליו צו עיקול וצו ניהול על-ידי כונסי נכסים. בעקבות זאת הציע טהורי, כי הוא ייצג את סקופ במכירת הבית ואגב כך גם ישלים את הרישום בטאבו. לאחר שכסלו דחה הצעה זו (שלדבריו מגדירה מחדש את גבולות המושג "חוצפה"), התחייב טהורי להסדיר את הרישום תוך שבועיים, אלא שבפועל הרישום לא הוסדר והצווים לא הוסרו עד היום.
עוד אומר סקופ, כי טירר ובן-דרור אף לא מיהרו לשלם את היטל ההשבחה, שהוטל על הבית עוד ב-1999, אלא ביקשו מבית המשפט למשפחה לחייב את זיו בתשלומו. בשל כך הגיש סקופ תלונה ללשכת עורכי הדין נגד טירר, ונמסר לו שהוחלט להעמיד לדין את טירר.
רק בפברואר 2009 שילמו טירר ובן-דרור מכיסם את היטל ההשבחה, ואז נשלח מודד מטעם עיריית רמת השרון לשם מתן אישור להעברת הזכויות הטאבו. אלא שהוא גילה, כי בבית קיימת בנייה בלתי חוקית של 70 מ"ר, ובגינה הוטלו אגרות של 25 אלף שקל. שמאי מקרקעין שבדק את הנושא מטעם סקופ קבע, כי ניתן יהיה להכשיר את החריגה בתשלום של 794 אלף שקל לעירייה ולמינהל מקרקעי ישראל (לו שייכת הקרקע עליה בנוי הבית).
לטענת סקופ, טירר ובן-דרור היו אמורים לבדוק את התאמת הבית לתוכניות והיתר הבנייה, ואז היו מגלים את החריגה לפני המכירה. ואולם, הם "היו עסוקים עד צווארם בגביית שכר טירחתם ככונסים וכמייצגים בתיק הגירושין, ולא זכרו, כי בתווך יש גם קונים שצריך לשמור על האינטרסים שלהם, ולא רק לקחת מהם את תמורת המכירה, ובדרך גם להוציא מהם בדרך לא דרך גם שכר טירחה בדין ייצוג על-ידי הנתבע 3 [טירר] בשעה שהוא אוחז גם בכובע של כונס מטעם המוכרים".
עוד אומר סקופ, כי טהורי ביקש ממנו לחתום על הצהרה למינהל ולפיה אין חריגות בנייה בבית. לדבריו, מהלך שקרי זה נועד להתנער ממנו ובמקביל להציל את חתנו מהדין המשמעתי הצפוי לו. כסלו הסכים לחתום רק על הצהרה לפיה מאז הרכישה לא נעשו חריגות בנייה, אך הדבר אינו מאפשר את העברת הזכויות במינהל.
סקופ טוען, כי כעת הוא מחזיק בבית שאינו רשום על שמו בטאבו, שרשומים עליו צו עיקול וצו ניהול בידי כונס, ושיש בו חריגות בנייה. כתוצאה מכל אלו, לא יכלו למכור את הבית בקיץ 2007 וכך נמנע מהם רווח של 950 אלף שקל.
טרם הוגש כתב הגנה.
