שר הפנים אברהם פורז, שינה לאחרונה את ההסדרים בדבר שהייה בלתי חוקית בישראל שלא מכוח השבות. ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יורי שטרן כנסה (ב', 23.6.03) ישיבה בנושא. הישיבה תהיה בנוכחות שר הפנים ונציגי משרדו, משרדי הממשלה השונים הנוגעים לדבר ועוד ארגונים חברתיים.
שר הפנים אברהם פורז העניק לפני כחודש, בטקס חגיגי, אזרחות לשני שחקני כדורגל זרים כחלק ממחווה של רצון טוב במטרה לעודד את הספורט בישראל. עקב כך, עודד בעקיפין הענקת אזרחות ישראלית גם למי שאינו עונה על הקריטריונים של חוק השבות והאזרחות. פרשת הענקת האזרחות תפסה כותרות מכיוון שהייתה בניגוד לתפישה המשרדית שהייתה נהוגה עד לבואו במשרד הפנים.
לפיכך, הוחלט לקיים דיון מעמיק בנושא בוועדת הפנים של הכנסת, כדי לבחון האם הענקת האזרחות לשני שחקני הכדורגל הזרים היתה מקרה של מחווה של רצון טוב, או שמא זוהי תחילתה של מדיניות פלורליסטית שבמסגרת יתאפשר הענקת אזרחות גם למי שאינו יהודי ואינו חל עליו חוק השבות.
שר הפנים פורז, שאב את סמכותו מכוח חוק האזרחות סעיף 9 (4): "שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית… לתושב ישראל כשהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל … לקידום הביטחון, הכלכלה, או עניין חשוב אחר של המדינה או מעניינה של המדינה".
סוגי מעמד שהייה חוקית בישראל
בישראל קיימת מדיניות ברורה בה מחולקים אשרות השהיה על-פי רמות שונות החל מאזרחות (מעמד השהייה הגבוה ביותר) אח"כ ישיבת קבע, ישיבת ארעי, ישיבת ביקור והנמוך ביותר המעיד על קשר רופף בין המדינה לאדם: ישיבת מעבר.
בישראל חל חוק השבות על יהודים ומשפחותיהם. מכוח חוק זה מקבלים העולים לישראל אזרחות ישראלית באופן מיידי. חוק האזרחות מסדיר את התנאים לקבלת מעמד של אזרח ישראל שלא מכוח שבות כמו למשל: התאזרחות והענקת אזרחות במקרים חריגים.
ישנם מקרים בהם ניתן להעניק אזרחות גם למי שלא עמד במספר תנאים כמו: שהות בישראל, כוונת השתקעות, ידיעת השפה העברית, ויתור על אזרחות זרה. כאמור, שר הפנים פורז השתמש בסמכותו והעניק אזרחות על-פי שיקול דעתו, אם והיא 'מעניינה של המדינה'.
ישנם שני חריגים שבהם מתקבלת אזרחות אם היה שירות בצה"ל, ומי ששכל בן או בת בשירות צבאי זכאים לפטור ומקבלים אזרחות.
קבלת אזרחות
כדי לקבל אזרחות במדינת ישראל חייבים לעמוד במספר קריטריונים (למרות שיקול הדעת שניתן לשר הפנים). משרד הפנים, יבדוק אם אין מניעה ביטחונית או פלילית לתת אזרחות. במידה ומתנהל הליך פלילי בעינינו של מבקש האזרחות, משרד הפנים ישהה את החלטתו עד לקבלת גזר הדין מבית המשפט. לאחרונה אף היו מקרים בהם גורשו עובדים זרים כשהוגש נגדם כתב אישום. במידה והתקבלה בקשת האזרחות, חובה להישבע אמונים למדינת ישראל תוך שלושה חודשים שאם לא כן - האישור יבוטל.
מדינת ישראל, נחשפת בשנים האחרונות לריבוי של הענקת אשרות שהייה לעובדים זרים, מתוקף אשרת שהיה מסוג ב/1 (עובד זמני) למשך של עד 27 חודשים (כולל הארכות). יחד עם זאת, משפחות רבות של עובדים זרים העתקו את משפחותיהם מארץ המקור לישראל. למרות זאת עדיין אין ברשותם אשרת שהייה קבועה אלא זמנית. הבעיה מתעוררת עם ילדיהם, שאינם זכאים לכל הזכויות שניתנות לכל אזרח תושב המדינה ובכלל זה: חינוך, ביטוח, שירות רפואי.
על-פי הערכות עמותת "רופאים לזכויות אדם" חיים כיום בישראל כ-5,000 ילדי עובדים זרים והמספר נמצא בעלייה מתמדת. במשרדי הממשלה השונים, קיימת אבחנה בין ילדים שלא נולדו בישראל לבין ילדים שנולדו בישראל. מתברר, כי עצם הולדתו של הילד אינה מקנה לו אזרחות או מעמד שהייה חוקי, בוחנים את מעמד ההורים תחילה.
יש לציין, כי מדיניות משרד הפנים היא לא להאריך את רשיון ה'ישיבה' של העובדים זרים שהם הורים. ועל כן, ברגע שבו לא יוארך הרשיון, הישיבה של ההורים וגם הילד יהיה - כשוהה בלתי חוקי. כך שאם מדיניות הענקת האזרחות של שר הפנים פורז תפרוש כנף גם אל מחוזות נוספים מעבר לענף הבידור והספורט, תתחולל מהפיכה של ממש בקרב מעמד העובדים הזרים וילדיהם בארץ, עת ידרשו גם הם לקבל אזרחות עבור תרומה לכלכלה ולרווחת המדינה.
