פרופ' אקשטיין: "תומך בהמלצות ועדת ששינסקי"

"אני, כמו בנק ישראל, תומך במסקנות הדוח הסופי. המלצות ועדת ששינסקי מכוונות לכך שיישמר האיזון בין תשואה משמעותית עבור היזמים, הרבה מעבר לעלות ההון, לבין הבטחת חלקה של המדינה והציבור במשאב", כך אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, בכינוס "תחזית לשנת 2011 ודוח ועדת ששינסקי" של מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון וניהול סיכונים במרכז הבין-תחומי בהרצליה.

בנאומו ציין פרופ' אקשטיין כי הוא צופה שלמרות התמתנות בקצב גידול הייצוא, התוצר יצמח בשיעור של 3.8% בשנת 2011 ושיעור האבטלה יתמתן ויגיע לרמה של כ-6%. לדבריו, תקציב הממשלה שאושר לשנים 2012-2011 מסמן המשך מגמה של הורדת יחס החוב לתוצר ל-74% ב-2012, ומשדר יציבות ואמניות של המדיניות הפיסקלית המאקרו-כלכלית. המשק הישראלי ממשיך להיות אטרקטיבי לתנועות הון, מה שמביא להתחזקות יתר של השקל.

באשר להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח, ציין פרופ' אקשטיין כי אחד הלקחים המרכזיים מהמשבר היא העובדה, שבעת משבר יכול בנק מרכזי לנקוט במדיניות לא שגרתית. "על-רקע זה", הדגיש פרופ' אקשטיין, "ניתן לראות את מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח של בנק ישראל כמדיניות בלתי שגרתית שמטרתה להקנות יציבות לשוק ולמנוע התחזקות יתר של השקל".

לדבריו, בעקבות המשבר מתבצעת בעולם חשיבה מחודשת לגבי רמת יתרות המט"ח שמשק קטן ופתוח צריך להחזיק, וברור כיום שהרמה הנדרשת גבוהה מזו שהייתה מקובלת ערב המשבר. פערי הריבית מול חו"ל עשויים לגרום לסטיית שער החליפין הריאלי משיווי משקל ארוך טווח, ובתנאים אלו נדרשת מדיניות לא שגרתית התומכת ביציבות הריאלית והפיננסית. בדומה לכך, הסכנה להיווצרות בועת מחירי דיור הנתמכת על-ידי גידול משמעותי באשראי מצריכה התערבות שמטרתה שמירה על היציבות הפיננסית, כפי שאכן בוצעה על-ידי בנק ישראל בתחום האשראי לדיור.