התעלמות מדוח
מבקר המדינה, והימנעות מלתקן ליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה תיחשב לעובד מדינה, לפקיד במשרד ממשלתי או לפקיד בחברה ממשלתית כעבירה משמעתית. המשמעות: הוא יישפט על כך, ואפשר כי קידומו ייעצר וייתכן שאף יפוטר מתפקידו. כך קובע חוק חדש שאישרה הכנסת (יום ד', 25.1.11) בקריאה שנייה ושלישית.
עד היום לא נקבע בחוק שום עיצום נגד מי שהמבקר הצביע עליו כאשם - והוא אף יכול היה להמשיך ולכהן בתפקידיו, ולהתקדם בשירות המדינה.
החוק הוכן בשילוב של הצעת חוק מטעם הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ושל הצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ
יואל חסון (קדימה) יחד עם חבר הכנסת לשעבר
אופיר פינס (העבודה).
על-פי החוק, יוכל המבקר להעביר לידיעת היועץ המשפטי לממשלה מקרים שהתגלו במהלך הביקורת. היועץ מחויב על-פי אותו סעיף להודיע לוועדה לענייני ביקורת המדינה ולמבקר בתוך שישה חודשים מיום שהועבר אליו העניין על דרך טיפולו בנושא.
הצעת חוק זו נדונה בוועדה לביקורת המדינה במשך למעלה משנה. בשל מחלוקות רבות שהיו עם משרד המשפטים, שעלו במהלך הדיונים, והניסיון להניח בפני הכנסת נוסח מוסכם. בסופו של דבר הזמן הזה שהיה הניב שהונחה הצעת חוק בנוסח הנוכחי המצומצם. יואל חסון התייחס לסוגיית השיניים של החוק: "הייתי קורא לזה שיני חלב, בשלב הראשון. הייתי רוצה יותר שיני נמר, שיני זאב, שיני פומה או אני-יודע-מה, ואפשר להגיע עוד רחוק מזה".
אמנם משרד ראש הממשלה ממונה על-פי החוק לוודא שהליקויים עליהם מצביע המבקר מתוקנים על-פי החלטות המנכ"ל, וצריך לדווח על כך בזמן אמת. אבל בפועל אין למעשה מעקב, וההפקרות משתוללת. חסון: "לפעמים ראיתי סיטואציות שאדם היה ראש אגף, נניח, במשרד ממשלתי ולא תיקן ליקוי ולא פעל בשום צורה שהיה צריך לפעול. אחרי כמה שנים שהוא כבר הגיע לוועדה לתת תשובות, הוא כבר סמנכ"ל. זאת אומרת, לא רק שלמבקר המדינה הייתה ביקורת רבה עליו ועל התחום שלו ולא נעשה נגדו דבר, אלא הוא אפילו התקדם והפך להיות בכיר יותר".
יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
