בזק השלימה את תחקור האירוע שמנע במשך שעות ארוכות גישה לשירותי הטלפוניה שלה וגילתה כי מקור התקלה ידוע ונוטרל. כך מסרה (יום ג', 1.2.11) סמנכ"ל רגולציה בבזק, שרון פליישר בן-יהודה, בדיון מיוחד בוועדה לפניות הציבור שבכנסת, בעקבות התקלה של החברה בשבוע שעבר.
לדברי פליישר, החברה נוקטת בכל האמצעים על-מנת למנוע הישנות התקלה. פליישר עדכנה את הוועדה, על-כך שהגורם לתקלה היה 'באג' במערכת הניהול וכי לא מדובר היה בקריסה אלא בתקלה בלבד. בעניין הפיצוי ללקוחות, אמרה שכל הלקוחות זכאים לפיצוי וכי מעבר להודעות לעיתונות בעניין, בזק פרסמה מודעות בתשלום בשפות שונות בכלי התקשורת השונים. עוד ציינה שאם כל הלקוחות יממשו את הפיצוי, העלות הכוללת שתספוג החברה תגיע ל-350 מיליון
שקל.
"בזק אמנם העמידה פיצוי הולם ללקוחותיה הפרטיים, אך יש לבחון כיצד לפצות את הנפגעים העיקריים מקריסת הרשת שלה - הלקוחות העסקיים", אמר יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה). לדברי מקלב, הפגיעה בעסקים הייתה קשה במיוחד ובמקרים רבים, הדבר הסב נזקים כספיים חמורים עקב היות העסקים מושתתים על הזמנת שירותים בטלפון בזק. כך לגבי נהגי מוניות, משלוחי מזון וכו'. עוד תבע מקלב מבזק, לברר מדוע החברה לא נערכה כראוי לאפשרות של קריסת המערכת ומה הלקחים שהופקו בנושא.
מקלב דרש מנציגי בזק בדיון לפעול על-מנת ליידע מקסימום של לקוחות על דבר הפיצוי ולבוא בדברים עם לקוחות עסקיים לצורך מתן פיצוי התואם את גובה הנזקים שנגרמו להם.
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), הביע חשש שהתקלה עשויה להעיד על-כך שבקלות יחסית, ניתן לפגוע בתשתית הטלפונית של בזק וכי במצבי חירום, הדבר עשוי להיות מנוצל ע"י אויבי ישראל. לאור זאת, ביקש לשמוע מבזק, כיצד נערכת החברה למצבי חירום. עמאר תבע אף הוא, לדעת מה נעשה בעניינם של בעלי עסקים שנפגעו בעקבות התקלה.
פליישר הוסיפה ועדכנה את הוועדה בעניין היערכות בזק לתרחישים שונים, כגון התקלה בשבוע שעבר. לדבריה, קיים נוהל קבוע שלפיו פעלו גם במקרה הזה ואכן תוך מספר שעות הצליחה החברה לפתור את התקלה ולהחזיר את השירות ללקוחות. "במצבי חירום", אמרה, "המערכת יודעת לגבות אתרים שקרסו עקב פגיעה או חבלה, בכך שכל האתרים מכירים את הנתונים של האתרים האחרים ואם אחד מהם נופל, האחרים ייגבו אותו".
טענות ל"ענישה קולקטיבית"
בשולי הדיון, העלה ח"כ חמד עמאר, טענות בדבר 'ענישה קולקטיבית' שמבצעת בזק כנגד מקומות בהם נפגעה תשתית החברה מספר פעמים. לדבריו, היה עד למספר מקרים בהם החברה נמנעה מלחבר מחדש, יישובים בהם נעשתה חבלה במתקניה. בדבריו, כיוון עמאר ליישובים במגזרים הערבי והדרוזי. היו"ר מקלב, אמר שהדבר קורה גם בשכונות הסמוכות לשכונות חרדיות. חברי הכנסת טענו שבזק מענישה בצורה קולקטיבית במקום להיאבק בפושעים עצמם. על-כך השיבה פליישר, שאין בבזק מדיניות של ענישה קולקטיבית, אלא שלא ניתן לחזור ולתקן תשתיות, שוב ושוב, ללא טיפול באלו שפוגעים בהן. לדבריה, בזק פנתה למשטרה ואף לחברי כנסת מהמגזר הערבי על-מנת לפתור את העניין, אך עד עתה הדבר לא עלה בידי החברה.
מקלב סיכם את הדיון באומרו כי "רצף התקלות במערך הכיבוי, ברכבת ישראל, בסלקום ובבזק, מערער את תחושת הביטחון בעמידות המערכות המרכזיות במדינה בשגרה ועוד יותר מכך, בעתות חירום".
