"לו הייתה ישראל חלק מאירופה, היא הייתה בהחלט יכולה להתאים לרמה הכלכלית של מדינות היבשת, גם אם לא הייתה בין המובילות", כך אמר נגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, בכינוס של השדולה הפרלמנטרית למען ישראל באירופה. לדבריו, תוצר הכלכלה הישראלית, העומד על כ-200 מיליארד דולר בשנה והתוצר לנפש העומד על כ-30 אלף דולר בשנה, דומה לתוצר בנפש של פורטוגל ויוון.
לעומת זאת טוען פישר כי נטל החוב הציבורי בישראל נותר יציב במהלך המשבר הכלכלי וצפוי לחזור לתוואי של ירידה, ובכך שונה מאוד ישראל ממדינות רבות במערב בהן נטל החוב גדל מאוד במשבר, וצפוי להמשיך ולגדול. עוד מציין פישר כי "תקציב הממשלה מנוהל בצורה אחראית, ומאושר במסגרת דו-שנתית, מה שמגדיל את רמת הוודאות ואת התנאים הפוליטיים בהם פועלת הממשלה".
גם האינפלציה, טוען פישר, התנהלה בשנה שעברה בתחום היעד השנתי שקבעה הממשלה והסתכמה ברמה של 2.7%. לדבריו, ב-2011 צפויה האינפלציה להיות גבוהה מהגבול העליון של היעד למשך מספר חודשים לפני שתחזור ותתכנס לגבולות היעד, וזאת בעיקר בשל התייקרות עולמית במחירי הסחורות ובשל קצב מהיר של עליית מחירי הדיור.
"הוצאות הממשלה מסתכמות בכ-42% מהתוצר, והן ירדו בצורה משמעותית מאז השנים הראשונות של העשור הקודם, בעיקר כתוצאה ממדיניות שהנהיג שר האוצר דאז וראש הממשלה היום,
בנימין נתניהו. הוצאות הביטחון של הממשלה מסתכמות בכ-7% תוצר, וזוהי רמה נמוכה היסטורית. החשבון השוטף מצוי בעודף מתמיד, והסחר מאוזן מאוד במונחים גיאוגרפיים, כך שהוא מתחלק בין ארה"ב, אירופה, אסיה ומדינות אחרות. עם זאת, יש לציין שהיקף הסחר עם שכנינו נמוך יחסית, וגם היקף הסחר עם חלק ממדינות אירופה הוא נמוך בהינתן הקרבה הגיאוגרפית", מדגיש פישר.
באשר לאתגרים שאיתם צריכה להתמודד ישראל, דיבר פישר על ההידרדרות ברמת החינוך ושיעורי העוני הגבוהים בישראל. לדבריו, הישגי מערכת החינוך שלנו בשנים האחרונות מתדרדרים בהשוואה בינלאומית, ולמרות הגידול במספר המוסדות האקדמיים והמכללות, נדרשים עוד צעדים רבים, בכל חלקי המערכת ועל פני כל טווח הגילאים, כדי להתמודד עם האתגרים שעומדים בפני כלכלת ישראל והחברה הישראלית. אתגר נוסף הוא ההתמודדות עם בעיית העוני. שיעורי העוני בישראל הם גבוהים בהשוואה בינלאומית, והם מתרכזים בעיקר בסקטור החרדי והערבי. "נדרשת עוד התקדמות רבה בתחום זה כדי להביא למצב שרמת העוני במדינה כולה תתכנס לרמה שבקרב האוכלוסיה הלא חרדית ולא ערבית, שבה שיעור העוני דומה לזה שבמדינות מערב אירופה", הבהיר פישר.
"המדיניות הכלכלית בישראל צריכה לשמור על היציבות בימים אלו"
במסגרת נאומו התייחס פישר גם להשלכות של התערערות היציבות במצרים. לדבריו, בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל את יתרות המט"ח שהוא מחזיק, ואחת המטרות של מדיניות זו הייתה חיזוק יכולת העמידה של המשק מפני סיכונים גיאופוליטיים. "אין לנו כל כוונה לקבע שער החליפין ברמה מסוימת, אולם אנו נמשיך לתמוך ביציבות בשוק המט"ח בפרט ובשווקים הפיננסיים בכלל. המדיניות הכלכלית בישראל צריכה להמשיך לשמור על התנאים שמאפשרים את היציבות הכלכלית בימים אלו: מדיניות תקציבית אחראית, ומדיניות מוניטרית אמינה ועקבית ששמה לה כיעד עיקרי את השמירה על יציבות המחירים", סיכם פישר.
