"הכותרות היום דורשות תגובה מדינית ופופוליסטית של הורדת מיסים כתגובה לעליית המחירים או שינוי בשכר המינימום. הדרישות האלה עשויות לפגוע במדיניות הפיסקאלית ולכן יש להדוף אותם" - כך אמר (יום ד', 9.2.11) המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, שהציג היום את עיקרי נייר המדיניות של צוות חשיבה בראשותו במושב "צמצום פערים כלכליים-חברתיים כמרכיב בחוסן הלאומי" במסגרת כנס הרצליה.
הנייר מציג את צמצום הפערים הכלכליים, השתלבות חברתית וקידום אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך כיעד אסטרטגי למדינת ישראל.
בפתח דבריו הדגיש אקשטיין שהטיפול בנושאי הפערים "דורש טיפול עיקבי, רב ממדי, רצוף וארוך טווח". תנאי הכרחי לכך לדבריו הוא יציבות המשק שנתמכת באמינות תקציבית, אשר הושגה בישראל בשנים האחרונות. "הכותרות היום הדורשות תגובת מדיניות פופוליסטית של הורדת מס כתגובה לעליית מחירים והקדמת עלית שכר המינימום במספר חודשים עשויות לפגוע באמינות המדיניות הפיסקאלית ולכן יש לדחות שינויים אלו, מה גם שצעדים אלו מסיטים את תשומת הלב מטיפול אמיתי ועיקבי בבעיות הפערים הכלכליים חברתיים", אמר אקשטיין, אשר הדגיש שהכותרות בעיתונות הן במידה רבה תוצאה של כך שהממשלה לא משקיעה מספיק בטיפול ארוך טווח בנושא זה.
המשנה לנגיד ציין שהבעיה העיקרית שמולה ניצבת המדיניות בתחום זה הנה הגידול בפערים בתעסוקה, בהכנסה ובהון האנושי, אשר מביא להתרופפות החוסן החברתי ולפגיעה בצמיחה הכלכלית. "המדיניות צריכה להתמקד בהגדלת התעסוקה וההכנסה מעבודה על-ידי הגדלת ההון האנושי של אוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך", אמר. "לשם כך, יש לנקוט בצעדים שיקדמו את רמת המיומנות של אוכלוסיות חלשות. מערכת החינוך צריכה להתמקד בהקניית מיומנויות בתחומים כגון אוריינות לשונית וכתיבה מדעית וטכנולוגית, שימושי מחשב, יזמות עסקית, שווקים פיננסים, כלכלה וחשבונאות, וכו'. יש ליצור תשתית לשילוב תלמידים במערכת התעסוקה, למשל על-ידי יצירת מרכזי הכוון למסיימי תיכון".
המשנה לנגיד הזכיר את היעדים שהציבה הממשלה בתחום התעסוקה: הגדלת שיעור התעסוקה בגילאי העבודה מ-70% כיום ל-76% בשנת 2020, אשר תבוא לידי ביטוי בכל הסקטורים ובעיקר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים, מה שיביא לתוספת של 33,000 עובדים מדי שנה מעבר לגידול הטבעי בכח העבודה, ולתוספת של חצי אחוז עד אחוז בצמיחת התוצר; וצמצום העוני כך שהגידול בהכנסה של החמישון התחתון יהיה גדול ב-10% מהגידול בהכנסה החציונית עד שנת 2020, מה שיביא לתוספת ריאלית של 27% להכנסה המשפחתית ויוריד את תחולת העוני בנקודת אחוז.
פרופ' אקשטיין מנה את הכלים שיכולים לשמש להשגת היעדים: הקמת מרכזי הכוונה, הכשרה ותמרוץ לאוכלוסיות מיוחדות; הגברת האכיפה על חוקי העבודה, ובפרט על חוק שכר המינימום ועל העסקת
עובדים זרים ללא היתר; מניעת אפליה והעדפה מתקנת לאוכלוסיות מיוחדות; הנגשת לימודים אקדמיים לחרדים וערבים; מעונות יום בסקטור הערבי; יצירת תשתית תחבורה ציבורית מסובסדת ומותאמת לתעסוקה; וההחלה הארצית של מס הכנסה שלילי. ישום של תוכניות אלו עם אפשרות להרחבתם והעמקתם תאפשר למשק לעלות על תוואי של צמצום פערים וצמיחה כלכלית המתבססת על גידול בתעסוקה ובהכנסות של אוכלוסיות ממעמד סוציו-כלכלי נמוך.