בקשה לייצוגית: הטעיה במכירת גז הבישול לצרכנים

חברות הגז הגדולות מוכרות לצרכניהן גז בישול בכמות ובאיכות פחותות מאלו שהן מתיימרות ואמורות למכור. כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית נגד החברות, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התובעים הם ארבעה צרכני גז של פזגז, אמישראגז, סופרגז ודורגז. הם מיוצגים בידי משרדו של עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עורכי הדין.

לטענת התובעים, החברות רוכשות את גז הבישול בתנאים קבועים ומוסדרים בסטנדרטים בינלאומיים, שמטרתם ליצור אחידות ולהגן עליהן במועד הרכישה. ואולם, הן מוכרות אותו ללקוחותיהן תוך עיוות כמות האנרגיה הנמכרת, ובכך רושמות רווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנה על חשבון הלקוחות.

התביעה מסבירה, כי גזים תופסים יותר נפח ככל שהטמפרטורה בה הם מצויים עולה (התרחבות חומרים בחום), וכן ככל שהלחץ המופעל עליהם נמוך יותר (בשל הנטייה שלהם להתפשט במרחב).

כיוון שכך, על-מנת ליצור אחידות במוצר הנמכר, רוכשות החברות את הגז בחוזים, במסגרתם מוגדרת יחידת המכר בטמפרטורה קבועה של 15 מעלות ויחידת אטמוספרה אחת, וזאת על-מנת לקבע את כמות האנרגיה הנסחרת בעסקה.

אולם, נטען בתביעה, ללקוחות מוכרות החברות את הגז לפי יחידת מכר בהתאם לטמפרטורה של יום המכירה ויחידת אטמוספרה קבועה של 1.03 אטמוספירה ובטמפרטורה משתנה בהתאם לעונת השנה, השעה ביממה ומזג האוויר, כאשר כידוע בדרך כלל הללו גבוהות מ-15 מעלות.

כך נוצר מצב, טוענים התובעים, בו יש חוסר אחידות בין מכירות המבוצעות ביום מול מכירות המבוצעות בלילה, בין מכירות המבוצעות בחורף לבין מכירות המבוצעות בקיץ, בין מכירות המבוצעות באילת לבין מכירות המבוצעות בקריית שמונה. בכל מכירה נסחרת אנרגיה בכמות שונה, בהנחה שנפח הגז הפחמימני שנמכר הוא זהה.

מצב זה, נאמר בתביעה, משרת את החברות, מאחר שהן קונות את הגז בטמפרטורה הנמוכה כמעט תמיד מזו שבה הן מוכרות אותו. כך הן מוכרות ללקוח מוצר נחות מזה שרכשו ושהיו אמורות למכור לו, שכן אותו בלון של גז מכיל פחות אנרגיה.

לטענת התובעים, ניתן להצמיד בקלות את המכר לטמפרטורה וליחידת האטמוספירה הקיימות בפועל, אך החברות נמנעות מלעשות זאת ובכך מבצעות עוולה צרכנית.

סכום התביעה הייצוגית טרם נקבע, שכן התובעים מבקשים לחייב את הנתבעות - שכולן חברות פרטיות - לחשוף את הנתונים שיאפשרו לחשב את הרווח הפסול, לטענתם, הנגרם כתוצאה מהמצב המתואר בתביעה.

טרם הוגשו כתבי הגנה.