בעיית שכר הבכירים המופרז תיפתר באמצעות הגברת עצמאות הדירקטורים, הגברת פיקוח הדירקטוריון, שיפור מנגנוני האישור, והסדרת מבנה השכר בחברה הציבורית - אלו המסקנות העיקריות העולות (יום ד', 23.2.211) מדוח ועדת נאמן, שמונתה על-ידי הממשלה לבחון דרכים לפתרון פערי השכר במשק.
בכל מקרה, מציינת הוועדה כי אין להתערב באופן ישיר בגובה השכר בחברות הציבוריות. "התערבות ישירה אינה מוכרת בעולם ועלולה להביא לנזק העולה על התועלת שבריסון השכר", קובעת הוועדה.
הוועדה מציינת במסקנותיה כי יש ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות טווח בהתאם למדיניות בחברה.
נקבע כי חברה ציבורית תהיה חייבת לאמץ מדיניות גמול שיהיה בה כדי לקדם השגת מטרות החברה, תוכנית העבודה שלה ומדיניותה, בראייה ארוכת טווח ותוך התחשבות בניהול הסיכונים של החברה. המדיניות תתייחס לאמות מידה שיפורטו בחקיקה והיא תהא חייבת לכלול תקרות שכר והוראות נוספות שייקבעו בחקיקה. מדיניות הגמול תקבע על-ידי הדירקטוריון לאחר אישורה של ועדת הביקורת. המדיניות תובא לאישור האסיפה הכללית. לשם אישורה יידרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. בהיעדר אישור כאמור, השכר יובא לדיון מחודש בדירקטוריון. בדיון זה יהיה צורך להתייחס לעמדת האסיפה הכללית, כחלק ממכלול הנתונים והנסיבות הנבדקים ונבחנים על-ידי הדירקטוריון, אולם ההכרעה הסופית בדיון המחודש תהיה בידי הדירקטוריון.
עם זאת, נקבע כי במקרים מיוחדים, תהיה החברה רשאית לסטות ממדיניות הגמול, באישור ועדת הביקורת הדירקטוריון והאסיפה הכללית. ההחלטה באסיפה הכללית תתקבל בהתאם להליך המיוחד של אישור מדיניות השכר ובחינתה.
הנחת העבודה: "אין תמריץ לשלם לנושא המשרה מעבר לשכר שמגיע לו"
בבסיס מסקנות הוועדה, עומדת ההנחה שבמצב הדברים הרגיל, בחברה ציבורית לבעל השליטה או לדירקטוריון המתמנה בדרך כלל על ידו, אין תמריץ לשלם לנושא המשרה מעבר לשכר שמגיע לו ולכן יש להותיר את ההחלטה הסופית בידי הדירקטוריון שלו המומחיות והידע בנושא זה. המצב שונה בחברה שהיא חלק מקבוצה עסקית הבנויה בצורת פירמידה שבה לבעל השליטה יש שליטה אפקטיבית באמצעות היקף מצומצם של הון אישי. במקרה זה לבעל השליטה אין אינטרס הוני לפקח בצורה מיטבית על מדיניות השכר. במקרה כזה גדל הפוטנציאל למתן שכר מופרז לשם הגברת התלות של המנהל בבעל השליטה, על חשבון יתר בעלי המניות.
לפיכך, על-מנת להתמודד עם בעיית הנציג, המלצת ועדת השרים היא כי בחברה בבעלות פירמדיאלית, יידרש רוב מקרב הציבור לשם אישור השכר. לשם הסדרה זו יש לקבוע מהו הפער בין זכויות ההצבעה לזכויות ההוניות שבהתקיימו ניתן לומר כי אין לסמוך על הפיקוח של בעל השליטה. יצוין כי בימים אלו יושבת על המדוכה הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות במשק. ההנחה היא שבמסגרת דיוני הוועדה תיבחן גם שאלה זו. לכן, ועדת השרים החליטה להשלים מלאכת החקיקה בעניין זה לאחר גיבוש מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.
"ניסיון לסינרגיה בין קפיטליזם לסוציאליזם - התוצאה היא אידיוטיזם"
ההחלטה על הקמת הוועדה באה בעקבות המחאה הציבורית בנושא ועל-רקע הגשת הצעת החוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ו
חיים כץ, שקראה להגביל את שכר הבכירים עד לפי 50 השכר הנמוך ביותר בחברה. עקב מורכבות הנושא והשלכותיו הכלכליות הרחבות על תחומים רבים, הורה ראש הממשלה
בנימין נתניהו ב-25 אפריל 2010, על הקמתה של ועדת משנה לוועדת השרים לחקיקה אשר בראשה יעמוד שר המשפטים
יעקב נאמן שתבחן נושא שכר הבכירים ותמליץ על פתרונות לצמצום פערי השכר במשק.
חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מסרה בתגובה לפרסום המסקנות: "ועדת נאמן ניסתה לעשות סינרגיה בין קפיטליזם לסוציאליזם, והתוצאה היא אידיוטיזם. מדובר במכבסת מילים שתספק הרבה עבודה ליועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין שיצטרכו להסביר היטב לדירקטוריונים מה משמעות התקנות ואיך להתמודד איתן, אבל זה לא ישנה את התוצאה: מדובר בתקנות חסרות שיניים שיאפשרו המשך השתוללות בשכר המנהלים על חשבון הציבור".
יחימוביץ' אומרת, עם זאת, כי הצעת החוק המקורית נחלה הצלחה בזירות אחרות. אילמלא הצעת החוק הנושא לא היה עולה לדיון ציבורי, לא הייתה מוקמת ועדה ולא היה מוטל זרקור שמסנוור את עיני הדירקטורים, המנהלים והמשקיעים המוסדיים.
