בג"ץ אישר בשבוע שעבר (24.2.11) את התוכנית להצבת מצלמות מהירות בכבישים, כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים. השופטת
אסתר חיות דחתה את עתירתם של עיתונאי הרכב רוני אהרונוביץ ובעל הרכב ארנון פלקוב נגד הפרויקט.
העותרים טענו, כי בכוונת
משרד התחבורה להציב את המצלמות לא במקומות מסוכנים בתוך הערים, אלא במקומות בהן ניתן יהיה להפיק מהן קנסות רבים ככל האפשר. לדבריהם, ממחקרים בעולם הוכח שמצלמות כאלו גורמות יותר נזק מאשר תועלת, אך המידע בנושא הוצג לציבור ולכנסת בצורה מעוותת ומגמתית.
עוד ביקשו העותרים לקבוע, כי המצלמות יכויילו כך שיתעדו רק נסיעה במהירות העולה ב-41 קמ"ש (או לכל היותר ב-25 קמ"ש) על המהירות המותרת. כן ביקשו לקבוע, כי המהירות המירבית בכבישים הבין-עירוניים תהיה כמקובל באירופה או לפי המותר בכביש 6 (110 קמ"ש).
משרד התחבורה טען בתגובה, כי העתירה מבוססת על פרשנותם של העותרים לפרסומים בכלי התקשורת, וכי השקפת עולמם אינה מצדיקה התערבות שיפוטית בעבודתו המקצועית של המשרד. עוד פירט המשרד את הקריטריונים למיקום המצלמות ומסר, כי בכוונתו להעלות את המהירות המירבית בכמה כבישים ולהורידה באחרים.
חיות החליטה כאמור לדחות את העתירה, וקבעה: "ההחלטה בדבר הקמת הפרויקט התקבלה בסמכות על-ידי הממשלה במסגרת שיקול הדעת הנתון לה בעניין זה וכחלק ממדיניותה בתחום המאבק בתאונות הדרכים ומניעת הקטל בכבישים. גם אם העותרים סבורים שקיימות דרכים יעילות יותר להתמודדות עם הנושא, הם לא הצביעו על פגם המצדיק את התערבותנו בהחלטה לאמץ מדיניות זו ובאופן שנבחר לצורך מימושה".