הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (Bank for International Settlements), שמקום מושבו בשוויץ, הודיע היום על החלטתו להזמין את בנק ישראל להצטרף כחבר ב-BIS.
ההחלטה נמסרה לנגיד, ד"ר דוד קליין, השוהה בבאזל לרגל הועידה השנתית של ה-BIS. הצטרפות ישראל טעונה אישור הממשלה.
ה-BIS הוא הארגון הפיננסי הבינ"ל הותיק ביותר. הוא נוסד בבאזל במסגרת הסכמי האג ב-1930, וחברים בו כיום כ-50 בנקים מרכזיים. מטרתו היא לקדם שיתוף פעולה מוניטרי ופיננסי בין בנקים מרכזיים, ולפעילותו נודעת השפעה רבה גם על מדינות שאינן חברות.
בנק ישראל שימש כמשקיף ב-BIS במשך שנים, במהלכן התפתחו קשרים מקצועיים ושיתוף פעולה בין שני המוסדות. בבנק המרכזי מציינים כי ההזמנה לישראל עכשיו להצטרף לארגון משקפת הערכה לרמת הפיתוח הכלכלי של המדינה וליכולתה ליטול חלק בקידום הנושאים הפיננסיים והבנקאיים שבטיפול ה-BIS כחברה מן המניין.
מבנק ישראל נמסר כי ההצטרפות של ישראל לארגון מהווה ציון דרך מבחינת פיתוח השווקים הפיננסיים, ומעידה על ההתקדמות שהיתה בתחומים אלו בישראל בעשור האחרון.
בהצטרפותה ל-BIS מרחיבה ישראל את מערכת הקשרים ההדוקה שהיא מקיימת מזה שנים עם מוסדות פיננסיים בינ"ל חשובים, כמו קרן המטבע הבינ"ל, הבנק העולמי, הבנק הבינאמריקני לפיתוח והבנק האירופי לפיתוח. קשרים אלה מהווים חלק אינטגרלי ממדיניות הממשלה למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק תוך הישענות על השווקים הבינלאומיים.
כאמור, ה-BIS מקדם שיתוף פעולה בין הבנקים המרכזיים. הפעילויות שלו בהקשר זה כוללות, בין השאר:
• פיתוח סטנדרטים ואמות מידה בינלאומיות לפיקוח על בנקים. עבודה זו נעשית במסגרת ועדת באזל שנוסדה ב-1974, ובין עבודותיה הידועות בשנים האחרונות היו המלצות לגבי יחסי הלימות ההון הרצוי בבנקים (1988) ולגבי העקרונות של פיקוח אפקטיבי על הבנקים (1997).
• מעקב אחר מצבה של המערכת הפיננסית הבינ"ל ומתן המלצות להגברת יציבותה. פעילות זו מתייחסת לתקינות של מערכות לביצוע תשלומים בין-בנקאיים במדינות שונות ובמישור הבינלאומי, שיפור זרימת המידע ושיתוף הפעולה בין מדינות וארגונים בינ"ל (כגון קרן המטבע, הבנק העולמי וה-OECD) לגבי יציבות המערכת הפיננסית הבינ"ל, וכן מעקב אחר שוקי מט"ח בעולם.
בנק ישראל, כידוע, החל ביחד עם מערכת הבנקאות לשדרג את מערכת התשלומים והסליקה בישראל בהתאם לנורמות הבינלאומיות שנקבעו על-ידי ה- BIS.
• מתן שירותים בנקאיים לבנקים מרכזיים בהשקעת יתרות מט"ח, ביצוע הסכמי הלוואות בינ"ל, וכן בארגון סיוע חירום בשיתוף עם קרן המטבע הבינ"ל (כגון הסיוע למכסיקו ב-1982 ולברזיל
ב-1998).
• סיוע לגופים בינלאומיים שונים במילוי תפקידיהם לגבי המערכות הפיננסיות, כמו הפורום לשמירה על היציבות הפיננסית והאיגוד הבינ"ל של מבטחי פיקדונות בנקאיים.