מדינות עשירות הן מדינות חכמות

כלכלה מוצלחת, מסתבר, אינה שאלה רק של הדרך בה מתנהל השוק החופשי, וגורם נוסף הקובע את מידת השגשוג הכלכלי של המדינה הוא רמת האינטליגנציה של אזרחיה. לצורך מחקר, שפורסם בכתב העת "Psychological Science", חוקרים ניתחו תוצאות מבחנים מ-90 מדינות וגילו כי האינטליגנציה של הנבחנים, במיוחד של 5% החכמים ביותר, תרמה בצורה משמעותית לכלכלת המדינה.

ב-50 השנים האחרונות, כלכלות העולם החלו להביע עניין בערכה של תורת ההון האנושי. כלומר, בכל האיכויות של האנשים המהווים את כוח העבודה. החוקרים, מאוניברסיטת Chemnitz לטכנולוגיה, רצו לבחון מקרוב את מה שפסיכולוגים מכנים יכולת קוגנטיבית. במלים אחרות - את היכולת של אדם לפתור בעיה בדרך היעילה ביותר - לא באלימות, אלא בעזרת החשיבה.

מצוינות בטכנולוגיה

החוקרים אספו מידע מ-90 מדינות - מארצות הברית ומניו-זילנד ועד לקולומביה ולקזחסטאן. הם אספו גם נתונים על מצוינות המדינות במדע ובטכנולוגיה - מספר הפטנטים שהוענקו לאזרחים ומספר פרסי הנובל שאזרחי המדינה זכו בתחום המדע, לדוגמה.

הם גילו כי ממת המשכל השפיעה על השוני בתוצר הלאומי הגולמי. לכל עלייה בנקודה במנת המשכל הממוצעת במדינה, התוצר הלאומי הגולמי פר ראש היה גבוה ב-229 דולר. השוני היה גדול עוד יותר אם 5% החכמים ביותר באוכלוסיה היו חכמים עוד יותר; מול כל עלייה נוספת במנת המשכל בקבוצה זו - התוצר הלאומי הגולמי פר ראש היה גבוה ב-468 דולר.

מובילים את האומה

לדברי החוקרים, בחברה, מספר האנשים האינטליגנטים ביותר חשוב בהיבט של פרודוקטיביות כלכלית, מאחר שהם רלוונטים להתקדמות הטכנולוגית, לחידושים, להובלת האומה ולהובלת ארגונים, כיזמים וכד'.

מאז ימיו של אדם סמית (פילוסוף סקוטי וכלכלן פוליטי חשוב, מאבות תורת השוק החופשי) כלכלות רבות הניחו כי הדבר העיקרי שיש בו צורך לכלכלה חזקה היא ממשלה שאינה מתערבת ושוק חופשי. בכלכלה המודרנית, ההון האנושי והיכולת הקוגנטיבית חשובים יותר מאשר החופש הכלכלי. כתבו החוקרים.