הקרן לטיפול בחסויים החזיקה ברשותה רבבות שקלים של נכה, שקיבלה עבורו כקצבאות מהביטוח הלאומי, במקום להעבירם לצרכיו של הנכה ולתשלום המשכנתה שנטל מ
בנק לאומי למשכנתאות. כך קובעת (14.3.11) שופטת בית משפט השלום בחיפה,
בטינה טאובר. פסק הדין מדגים את ממצאיו הקשים של
מבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, על הנעשה בקרן שפורסמו לפני חודשיים.
טאובר קיבלה תביעת נזיקין שהגישו איגור בנז'יצקי ורעייתו, אולגה ארליך, נגד הקרן והביטוח הלאומי. היא דחתה את תביעתם נגד המרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, לאחר שקבעה שפעילותו למינוי הקרן כאחראית על קבלת הקצבאות הייתה תקינה.
בנז'יצקי משותק בכל גופו בעקבות שבץ מוחי, בו לקה בזמן אשפוז כפוי בעקבות אלימות כלפי בני משפחתו. הקרן קיבלה מהביטוח הלאומי את קצבאות הנכות והתלויים עבור בנז'יצקי בין ינואר 1999 ליולי 2000.
בית המשפט קבע, כי הקרן לא טרחה להודיע לארליך על כך שגם קצבת התלויים מועברת אליה, למרות שבפועל הייתה צריכה להיות מועברת לארליך. גם הביטוח הלאומי לא הסביר מדוע לא העביר את הקיצבה ישירות לארליך.
הקרן גם לא העבירה לארליך כספים אלו, שנועדו לה ולבנה הקטין. כמו-כן, היא נמנעה מלהשתמש בכספי קיצבת הנכות של בנז'יצקי לצורך תשלומי המשכנתה, והגיעו הדברים עד כדי כך שהבנק פתח נגדו תיק הוצאה לפועל.
טאובר מוסיפה וקובעת, כי עלתה בפניה תמונה עגומה של התנהלות הקרן, אשר "לא פעלה כלל לבדוק את צרכיו של התובע ובני משפחתו התלויים בו". למעשה, היא אומרת, תפקידה של הקרן הצטמצם ל"ביקורים מזדמנים של התובע בבית האבות וינזדור ובהבאת דברי כיבוד לתובע באופן מזדמן".
טאובר קבעה, כי הקרן אחראית ל-90% מנזקיהם של בנז'יצקי וארליך, וחייבה אותה לשלם להם 100,000 שקל, בעוד הביטוח הלאומי חויב ביתרת הנזק - 11,000 שקל.
הקרן מסרה בתגובה, כי הייתה אחראית לדאוג שכספי גמלת הביטוח הלאומי לא יבוזבזו לחינם על ידו וכך עשתה. הקרן לא מונתה כאפוטרופוס על כלל הנושאים הקשורים בחסוי זה ולכן לא הייתה בידיעתה התמונה השלמה לגביו. היועצים המשפטיים של הקרן שוקלים להגיש ערעור על פסק דין זה.
