פרסי מפעל הפיס למדעים ולמחקר הוענקו ל-8 חוקרים

קרן לנדאו הוקמה ב-1970, ונקראה על שמו של ד"ר מיכאל לנדאו מי שעמד בראש מפעל הפיס בשנותיו הראשונות וכיהן בתפקיד זה במשך 20 שנים. החל משנת 2001 החליט דירקטוריון הקרן לייחד את פירות הקרן להענקת פרסים בתחומי המדעים והמחקר.

טקס קבלת הפרסים נערך אתמול ב"בית פרס לשלום", הפועל לקידום שיתוף הפעולה וההידברות עם שכנינו הערבים, על-ידי פיתוח ויישום פרויקטים משותפים, מתוך רצון לשמר, לעודד ולטפח קשרים אנושיים, קהילתיים וכלכליים בין העמים. בנוכחות מקבלי הפרסים ומוזמניהם, חברי דירקטוריון, הנהלת הפיס ואנשי ציבור.

בתחום הפסיכולוגיה הוענק הפרס לפרופ' איריס לוין מאוניברסיטת תל אביב על עבודתה המצטיינת בתחום התפתחות ההבנה של מושגים פיסיקליים-מתמטיים אצל הילד ותחום התפתחות האוריינות וטיפוחה בגיל הרך, ועל השפעתה על חקר התחומים בארץ ובעולם, דבר שהקנה לה מעמד בינלאומי וחברות בקבוצה של חוקרים מובילים בעולם.

פרט לעבודתה המחקרית-אקדמית, פרופ' לוין הטביעה את חותמה על החינוך בגיל הרך בישראל. מחקריה הביאו אותה לידי מגע בלתי אמצעי עם הנעשה בגני הילדים ועוררו בה את הצורך להשפיע על מדיניות טיפוח האוריינות בגני הילדים. כמו-כן פרופ' לוין התמסרה לעריכת פרויקטים בקהילה על-מנת לתרום לקידום האוריינות באזורי מצוקה ועמדה בראש צוות ערבי-יהודי שקידם אוריינות בגנים יהודים ובגנים ערביים. פרופ' לוין העמידה דור שלם של תלמידים שרבים מהם הפכו לחוקרים בולטים בזכות עצמם. היא העניקה לחינוך הלשוני של הגיל הרך בישראל תשתית מדעית חדשנית, שיטתית ומוקפדת, המאפשרת כיום לא רק לחקור את התפתחות הילדים אלא גם להביא לשינויים מועילים ומיטיבים עם אוכלוסיות חלשות.

בתחום העבודה הסוציאלית הוענק הפרס לפרופ' רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר-אילן אשר העלה תרומה ייחודית במחקריו פורצי הדרך בתחומים מרכזיים בעבודה סוציאלית. עבודתו המדעית ממוקדת במגוון תחומים הקשורים לילדים בני נוער וצעירים במצבי סיכון ומצוקה וכוללת מחקרים העוסקים בין השאר בנושאים הבאים: זיהוי וניתור אלימות בבתי ספר, השתלבות בני נוער בוגרי פנימיות בחברה, תהליכי קבלת החלטות טיפוליות הנוגעות לילדים ולבני נוער וניטור מערכות מידע ממוחשבות התומכות בהחלטות טיפוליות. ממצאי מחקריו של פרופ' רמי בנבנישתי השפיעו וממשיכים להשפיע בצורה משמעותית על עבודתם המקצועית של עובדים סוציאליים המטפלים בילדים בבני נוער וצעירים ובמשפחותיהם. מחקריו של פרופ' רמי בנבנישתי זכו להכרה גבוהה בארץ ובעולם. לצד מאמריו החשובים, הוא זכה למענקי מחקר תחרותיים ויוקרתיים בארץ ובעולם. ספרו, שיצא בהוצאת אוקספורד, ומאמרים שכתב, זכו בפרסים יוקרתיים.

בתחום לימודי אפריקה הוענק הפרס לפרופ' חגי ארליך מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה הפתוחה, אשר עבודותיו בתחומי אתיופיה וקרן אפריקה, תובנות המחקר, כושר הניתוח המעמיק, ושיטות המחקר שפיתח, סללו את הדרך בפני דורות חדשים של חוקרים העוסקים בתחומי המחקר הללו. ברצוננו לציין במיוחד את ספרו האחרון על "איסלאם ונצרות בקרו אפריקה: סומליה אתיופיה וסודן", שראה אור ב-2011, בארה"ב ובלונדון. המוכיח שחגי ממשיך לחדש במחקריו. פרופ' ארליך קנה לעצמו מעמד מרכזי בקרב ההיסטוריונים של לימודי אפריקה. הישגיו יוצאי הדופן הוכרו הן על-ידי הקהילה האקדמית בארץ, בעולם וגם על-ידי הקהילייה האקדמית האתיופית. מנהיגי אתיופיה קוראים את עבודותיו ועושים בהם שימוש פרקטי להבנת החברה האתיופית על בעיותיה בהווה ולהבנת המורכבות של יחסיהן עם ארצות מזרח התיכון.

בתחום ספרות חז"ל ותקופת המשנה והתלמוד הוענק הפרס לפרופ' שמא יהודה פרידמן מבית המדרש לרבנים ואוניברסיטת בר-אילן. פרופ' שמא יהודה פרידמן נמנה,מזה שנות דור, על בכירי החוקרים בספרות חז"ל על כל ענפיה. מחקריו של פרידמן, המונים ששה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים, כוללים עיונים יסודיים בתולדות ההלכה הקדומה והתפתחותה, קביעת היחס שבין המשנה והתוספתא, תולדות הלשון שבפי חכמי התלמוד, דרכי התהוותן של מסורות אגדה, וכן גם מחקרים בתורתם ההלכתית והפרשנית של גאונים וראשונים. פרידמן אף זכה להכשיר רשימה ארוכה של תלמידי מחקר מבריקים, התופסים היום משרות בכירות בהוראת ספרות חז"ל במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם. בכך זיכו את תורת רבם בהעשרה נוספת בקרב חוגים רחבים של לומדי ספרות חז"ל. בגין הישגיו הרבים והשפעתו המכרעת על חקר ספרות חז"ל המליצה הוועדה פה אחד על מתן פרס לנדאו לפרופ' שמא פרידמן.

בתחום הביואינפורמטיקה, הוענק הפרס לפרופ' רון שמיר מאוניברסיטת תל אביב על תרומתו הרבה לפיתוח ולביסוס תחום הביואינפורמטיקה הן בארץ והן בעולם. פרופ' רון שמיר תרם תרומות מרכזיות לפיתוח תחום הביואינפורמטיקה בשני העשורים האחרונים והוא ללא ספק בין המדענים בעלי ההשפעה הרבה ביותר בתחום הביואינפורמטיקה בארץ ובעולם. עבודותיו המחקריות מתפרשות על נושאים נרחבים בתחום הביואינפורמטיקה, החל מעיבוד מידע גנומי רחב היקף, דרך ניתוח של רשתות בקרה ביולוגיות, שהובילו אותו עד למחקרים בתחום הביולוגיה המערכתית. בכל התחומים האלה, הגישות החישוביות והכלים שפיתח פרופ' שמיר הם פורצי דרך.

בקטגורית האופטיקה, הוענק הפרס לפרופ' ירון זילברברג ממכון ויצמן. בין הישגיו הבולטים ראוי לציין את עבודותיו החלוציות בבקרה קוהרנטית על-ידי קרן לייזר אחת בתחום הפמטו-שניות (אחד חלקי אלף טריליונים של שנייה), שהובילו, בין השאר, לפריצות דרך במיקרוסקופיה ובזיהוי כמויות מזעריות של חומרים. כמו-כן ראויים לציון מחקריו הבסיסיים באופטיקה של סוליטונים במערכות מסודרות ולא מסודרות, כולל במערכות דיסקרטיות של מובילי גלים צמודים, תחום שבו תרם תרומות מכריעות שהביאו להבנה עמוקה בפיסיקה ולסלילת דרכים לשימושים פוטנציאליים.

מאמריו הרבים בעיתונים המדעיים החשובים בעולם צוטטו מספר רב ביותר של פעמים ומספר ניכר של פטנטים שלו מצביע על תרומותיו לתעשיה.

בתחום המיקרוביולוגיה הכללית, הוענק הפרס לפרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר-אילן, על תרומותיה בעשור האחרון באפיון ביוכימי ומולקולארי של תהליכי עיבוד RNA בטפילים גורמי מחלה חד תאיים. הפרס ניתן לה על תרומותיה בעשור האחרון באפיון ביוכימי ומולקולארי של תהליכי עיבוד RNA בטפילים גורמי מחלה חד תאיים. פרופ' מיכאלי גילתה מנגנון ייחודי המעכב תהליך התבגרות של RNA, מונע ייצור חלבונים חדשים ובאופן כזה פוגם בכושר השרידות של הטפיל באדם. בנוסף, לפרופ' מיכאלי פריצות דרך בחקר מולקולות RNA שאינן מקודדות לחלבונים, המשתתפות במנגנוני בקרה תוך תאיים, תוך שימת דגש על הבנת האבולוציה של תהליכים אלה. מחקריה זוכים להכרה בינלאומית והיא נחשבת למובילה בתחומה. היא החוקרת הישראלית היחידה בארץ שזכתה עד כה במענק מקרן Howard Hughes היוקרתי.

בתחום הכימיה הירוקה הוענק הפרס לפרופ' דורון אורבך מאוניברסיטת בר-אילן, על תרומותיו הייחודיות לצבירה ולהמרה של אנרגיה חשמלית ולהתפלת מים, הן במדע הבסיסי והן ביישומים טכנולוגיים בעלי חשיבות עליונה לכלכלה הישראלית ולאנושות כולה. על מחקריו פורצי הדרך בפיתוח סוללות נטענות על בסיס מגנזיום, אלקטרוליטים ייחודיים לסוללות ליתיום בעלות מתח גבוה, חומרים קתודיים לסוללות ליתיום, אלקטרודות פחמן בעלות שטח פנים גדול ליצירת קבלי על, אלקטרודות פורוזיביות להתפלת מים ועוד. הישגים אלו מבוססים על מחקר רחב היקף, הכולל הכנה של חומרים חדשים, שיטות מדידה ייחודיות, פיתוח מודלים תיאורטים וחישוביים ומחקרים מנגנוניים מעמיקים.